אין מנעול והשער אינו סגור

הדמעות כבר יבשות
חלפה לה שנה
ועם זאת הכאב גובר
ואת חסרה
צליל קולך הדועך
מיום ליום
המחשבה על שהלכת
בלי לומר שלום

כאן מפתן ביתך
הכל כל כך קרוב
חוצה בין העצב לצחוק
בין המר למתוק
את מסע דרכנו
לעולם אנציח
את אהבתי אליך
שום דבר לא ישכיח
בכל דקה ביום תהיי איתי
בחיי בעצבי ובאהבתי

את יודעת זה בכלל לא קל
לבנות את עצמי