ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין מנעול והשער אינו סגור

בדיחות,סיפורים,אגדות
ומדי פעם משהוא עלי
לא לקחת אותי ברצינות
הרוב הוא פרי מוחי
לפני 12 שנים. 13 ביולי 2012 בשעה 9:35

מאז ומתמיד הייתי האישה החזקה והשולטת. במיטה תמיד הייתה זאת ש"למעלה". ואיכשהו תמיד יצא שהייתי בוחרת את הגברים שהסכימו לכך ונהנו מכך. בקיצור – חלשים ונשיים. לא יודעת למה זה תמיד היה לי כל כך נוח, להרגיש שאני שולטת על כל התהליך מתחילתו ועד סופו. אני הייתי זו שמפשיטה את הגבר, גורמת לו להתרגש, מרגישה את הזין נעמד תחת הליטופים העדינים שלי, אך שבו זמנית אומרים "תשב בשקט, אני עושה את כל העבודה כאן". הייתי מחדירה אותם לתוכי, ומרוכבת במהירות שאני רוצה ובאינטנסיביות שאני רוצה. הגברים הטובים שלי אפילו ידעו לגמור כשאמרתי להם. נשאר לי רק לגדל זין וביצים, ובכיף הייתי מזיינת אותם.
ככה חייתי עד סביבות גיל ה-40 שלי, ולא הכרתי שום דרך אחרת לעשות סקס, אך אחרי הגיל המשברי הזה, משהו קרה לי ולא יכולתי ליהנות מסקס יותר, לא ידעתי איך לרצות את עצמי עם הגברים המוזרים האלה, והרגשתי שזה כבר לא זה. מרוב ייאוש אפילו הפסקתי לנסות, ובערב שעליו אני עומדת לספר כבר הייתי כמה חודשים בלי סקס, ולמרות שמתתי לזיון טוב, האכזבה שבחוסר סיפוק מהגברברים שלי גרמו לי להעדיף לאונן.
הלכתי לי ברחוב חשוך, חזרתי מהעבודה הביתה ומסיבה כלשהי לא היו פנסי רחוב. שוב חוסכים על חשמל, חשבתי לעצמי, אך לא חששתי משום דבר, מקסימום לדרוך בתוך חרא של כלבים. ואז זה קרה. הרגשתי יד תופסת את צווארי ונשימה כבדה מעל אוזני. "שלא תעזי לצרוח, אחרת זה יכאב". לא הבנתי מה רוצים ממני, ניסיתי לדחוף לידו השנייה את התיק שלי,למרות שידעתי שכמעט ואין מה לקחת שם. "אני לא רוצה כסף" לחש כל נמוך ולפט בחוזקה את השד השמאלי שלי. באותו רגע הרגשתי ריגוש אמיתי, הייתי רטובה כמו שלא הייתה מעולם והרגשתי פיק ברכיים. לא התנגדתי לו יותר. "אה, את רוצה את זה, שרמוטה מלוכלכת, נכון?" הוא דחף אותי לעבר אחד הבניינים הנטושים שהיו בסביבה והשעין אותי עם הפנים לקיר. "את תורידי אותם לבד, או שאני אקרע אותם?" רעדתי, לא יודעת מפחד או מהתרגשות, ולא שיערתי שאני אוכל לפתוח את הרוכסן בעצמי, אז שתקתי – והוא קיים את הבטחתו, הוא כמעט קרע את המכנסיים ממני יחד עם העור, התחתונים נותרו בפיסות פיסות ותוך שנייה הוא חדר לתוכי מאחור. החום שהרגשתי, התענוג העילאי, מעולם לא היה משהו דומה בחיים. הוא לפט את השדיים שלי בכאב, כפי שאף אחד מהגברים שלי לא העז, ואם רק הייתי יודעת איזה תענוג זה – הייתי מורה להם לעשות את זה מדי יום ביומו. הוא חדר ויצא, חדר ויצא, כל תנועה שלו גרמה לגוף שלי לרעוד מאורגזמה, נראה שמעולם בחיי לא גמרתי ככה במיטה. הוא משך בשיער שלי, ואמר לי כמה שאני רעה ומלוכלכת, וזה הטריף אותי עוד יותר. לבסוף הרגשתי את פרץ החיים שלו קורע אותי לחתיכות מבפנים. הוא פלט רק נגיחה קצרה ועמוקה כנהמה של חיה, ולאחר שנייה הוא כבר לא היה שם. הרגעתי את הנשימה רק קצת, הרגשתי בגוף כל פיסת עור שבה הוא נגע בה. לבשתי את המעיל לכסות את הבגדים הקרועים ומיהרתי הביתה. ולמרבה הפלא – הייתי מאושרת ומסופקת. מעולם לא תיארתי שגבר יכול להיות כל כך סקסי. זה היה אונס?! לא, זה היה שחרור.

FOR GOOD - יערה, קודם כל ולפני הכל זה כתוב טוב.
והחוויה החזקה של הריגוש מובנת לגמרי.
אבל היא בהגדרתה חד-פעמית -
כלומר, הריגוש המושג ממנה דומה לריגוש המושג על ידי השימוש באלכוהול או בסמים, שבו המוח יחפש תמיד לשוב ולהרגיש את מה שהוא הרגיש בפעם הראשונה, אבל מעולם לא ישיג שוב את אותו הריגוש....
השאלה המעניינת יותר - היא איך מגיעים לעוצמות דומות של ריגוש, בתוך קשר שבו רמת האינטימיות עולה בהדרגה.

ועל כך את מתבקשת לחשוב ולכתוב לנו בפעמים הבאות (:
לפני 12 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - מתי זה קרה? זה אמיתי? אני מקווה שנבדקת לאיתור מחלות מין.
פנטזיה זה מעולה ולא היית רוצה ליפול ממנה לקרקע המציאות
לפני 12 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - אז מה, יש סכוי להתחלפות?... (;
לפני 12 שנים
Rתיק - תמיד יש לך את זה לא משנה לאיזה צד :-)
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י