סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין מנעול והשער אינו סגור

בדיחות,סיפורים,אגדות
ומדי פעם משהוא עלי
לא לקחת אותי ברצינות
הרוב הוא פרי מוחי
לפני 12 שנים. 28 ביולי 2012 בשעה 7:33

במילותיי אתווה את מלכודת הדבש,אמשוך אותך אלי.
אפתה את האינטלקטואל,אפנה גם לחיה שבך.
אפשיר את ליבך השרוי בקיפאון,כנמצא בממלכת הכפור.
עינייך הירוקות ינצצו שוב כאור יקרות.

אצבעותיי יחליקו במורד גבך יספקו הצמרמורת העדינה,
יגלו עם גופך מחדש הרפתקה נעימה,מסתורית אל הלא נודע.
אגרה את נשמתך להיפתח חף ממחסומים מולי.
אעורר הגבריות המוחצנת שבך ,לא תהיה עוד תמים.

ובאותן השעות הקטנות של הלילה ,קולך יפלח הדממה.
ארווה צימאונך לאהבה,לאותן טיפות תשוקה
נתמסר לריקוד התאווה שלי ושלך,
נאבד זמן בין אחד לשנייה,נחקור שיאים חדשים.

נשחק המשחק ונדע אושר ונדע צער
ולך נותר רק לקחת נשימה ולעשות הצעד
המלכודת פרושה והדבש ניגר...האם תצטרף?

המשדרג - כתיבה ברמה גבוהה

שאפו
לפני 12 שנים
Aציבעוני​(אחר) - מי המאושר?
לפני 12 שנים
קולורדו​(אחר) - המשפט היפה לטעמי הוא - נדע אושר, נדע צער.

לטמון מלכודת ולשאול את הנלכד אם ברצונו ליפול בה...זו הבעת רגש מורכבת ופשוטה כאחד. יפה.
לפני 12 שנים
Josephin​(לא בעסק) - זה מקסים בעיני :)
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י