איבדתי את עצמי בתוך תוכי.
איבדתי את קולי בתוך כולי
ואת כל כולי בתוך בת הקול הפנימית.
בת הקול יוצאת ממחבואה כאילו...
לא הייתה בת יענה.
הפכה בת היענה לקופסא סגולה
מקפלת בתוכה מחשבות כחולות.
האם היא קופסת פנדורה עטופה בסרט
או שמה קופסתו של נוח?
פתאום הבנתי שאיני מכירה אותי
אלא הכרות שטחית.
בלי בחינת הפנימיות האמיתית.
רצוי שנעבור לגור ביחד פנימיותי ואני.
חלומותיי גדולים וטובים,
בעקר אלו שחלמתי בהקיץ.
חולמת בהקיץ חלומות מהקופסא הסגולה ,
בכל הזדמנות יוצאת לטיסה של חלומות ותקוות.
יודעת את מלאכת החלום,
היא החביבה עלי מכל.
קונה כרטיס חיש גד שגורדו כבר לפני,
נטולי פרס ,משומשים,אין רגע דל.
מוצאת מראה גדולה,
שיודעת לשקף טיפשותי הסוררת.
תוהה מה הנסיעה הזו המפוחדת,מהוססת.
האם זו חלק מהבחירות השגויות ,גרועות?
עלה נידף ברוח הרגשות,
כל אחד בזמנו,בתורו וכל זמן מתאים.
קרן שמש ראשונה תהפוך הכול
ותהיה קשת צבעונית ונפלאה וצבעונית,יפה ומבטיחה
כזו שתעלים הכול מיד עם ההתמסרות ליופייה.
פתוחה לכל ערוצי החיים המתנהלים ברקע,
עלי נסוכה שלווה אמיתית.
חציתי העמק היפה בואכה לאושר,
עברתי בדרך בין רחובות בהם נשמות אבודות .
חזרתי מחוזקת בהביני שחיי מלאים .
לפני 12 שנים. 21 באוגוסט 2012 בשעה 4:36