ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין מנעול והשער אינו סגור

בדיחות,סיפורים,אגדות
ומדי פעם משהוא עלי
לא לקחת אותי ברצינות
הרוב הוא פרי מוחי
לפני 12 שנים. 31 באוגוסט 2012 בשעה 4:15

אישה עכשיו יפה,כל כך יפה.
אישה גדולה,זקופה,
גאה בעירומה,בתאווה
נוגסת עננים,
נושקת לרוחות
נוגעת בפרחי גופה
חוגגת בתשוקות.

עורה נמתח חלק כל כך
כמו עטיפת ממתק,
או כנף מלאך
וחיוכה עוטף את הבשר שלך,
עכשיו בלחישה בפנים,באהבה
עם הלשון היא ממיסה,
עושה לך קסמים.

עכשיו לאט,בלטיפה.
קדושה ,עיניה עצומות,
שפתיה לוחשות מילים
היא מתפתלת בדבקות.
אישה חולקת את גופה,
עורה סמור עליה ותוכה קטיפה.

אחרי הזעקות,הסערה,
עכשיו השקט.
שעת הנגיעות.
ראשך מוטל על בטנה,שדיה..
כתינוק שבע שאת עיניו עוצם.
במעלה גווך תנומה עולה
עכשיו שניכם יודעים רק...
שלווה גדולה.

אישה,
עכשיו יפה,כל כך יפה,
אישה גדולה מהחיים,זקופה.
נוגסת עננים,
נושקת לרוחות
נוגעת בפרחי גופה
חוגגת בתשוקות.

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - פשוט וואו, יקירתי, ושבת שלום }{
לפני 12 שנים
קולורדו​(אחר) - זה יפה.
ברשותך, מנקודת מבטי, התוספת בבית המסיים, החוזר אל האשה הגדולה, שתהייה גדולה מהחיים, היא תוספת סלנגית שהינה בבחינת - כל המוסיף גורע. אולי - נוגעת בחיים, אולי אשה חיה, ואולי פשוט גדולה.
לפני 12 שנים
המשדרג - את כשרון מבוזבז....... שאפו לכתיבתך היפה
לפני 12 שנים
הנסיכה של - אוהבת לקרא אותך..
שבת שלום יערה! }{
לפני 12 שנים
לילימיי​(שולטת) -
תודה יערה.
אישה לאישה }{
לפני 12 שנים
יואב39 - (מתחבר לצד הנשי ואומר):

יפה, עדין ומרגש :)
לפני 12 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - כתיבה משובחת
נהנתי מאוד לקרא אותך.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י