אין מנעול והשער אינו סגור

ראיתי דמותך מרחוק
קצת זחוחה.
הגוף המוכר
הגינס ,החולצה המכופתרת
השיער שזרקה בו שיבה.

בתחילה כאות המבשרת נוכחותך -הריח.
אפטר שייב מהול בריח גופך.
מייד אחריו החיוך הרחב
שכאילו נברא על פנייך מייד בהבחינך בי מרחוק.
אחריהם מגיע קול הקורא בשמי בשמחה,בהתפעלות,באהבה.

רואה אותי מרחוק
קולט בעיניך
המבט הרציני מיד מתחלף
ואור עוטף בשנייה את פנייך
כאילו משא החיים הוסר מכתפייך.

שנים על שנים אותה השמחה.
אותה השובבות בעיניים.
הפה המכין עצמו לנשיקה
הידיים החובקות כאילו זו פעם ראשונה.
כך...בכל פעם שאנו נפגשים.

עוטף גופי בידייך,
נושם עמוקות ומסניף ,דוחף אפך לצווארי.
מלטף השיער ,הפנים,
מתפעל מיופיי כאילו זו פגישה ראשונה.
אומר בפעם שאין מספר כזה ביקום:
......"זכיתי בך!אוהבך,מתנה שלי "...