אין מנעול והשער אינו סגור

בנבכי האיקליפטוס
שלווה מתוקה
שיערי מתבדר
ברוח הקלילה
משחררת ליקום
כל מחשבה
שואבת לריאותיי
ניחוח קבלה
סוגרת מעגל
פעמיים קמעא
נפרדת מחַיִץ
כאב ומורא

זוכרת במתיקות
אותה אהבה
מחייכת בנשמתי
לאור החמה
מודה לבוראי,
על זו העוצמה
מקבלת בשמחה
סימני תקווה
יוצרת למעני
התחלה חדשה

שלום תוגה
שלהי אשתקד
בוחרת להכיל
אהבה מחדש
אור אינסופי
מאיר בתוכי
עוטף ברוך
כל תכולתי 
משיקה קטבים
בסוף מעגל
חותמת - האתמול
מתחילה – המחר.