אין מנעול והשער אינו סגור

דברנו ימים, דברנו שבועות, דברנו שעות
כימיה נפלאה, שיחות נהדרות, מרחק של מעל שעה בינינו
ופתאום יום אחד הוא ביקש להגיע
עכשיו עניתי? חצות.
אני בא חכי לי עם חיוך.
אחרי זמן כה רב, בלי לראות אחד את השני
רק הקול, הקול המדהים הזה שלו.
עמדתי מול המראה ובחנתי את החיוך הכי הכי שלי
והחלטתי בדיוק זה החיוך בשבילו
התקלחתי, התבשמתי, הכנתי קטורת ונרות
התלבטתי בין התחרה האדומה והסגולה
החלטנו אדום (אני ועצמי כי אנחנו יודעות הכי טוב מה טוב לנו).
הדלקתי את המנורה האדומה זו שמשרה אוירה רומנטית ורגועה,
והכנתי את מחול החרבות של חצ'טוריאן
ידעתי שזו בדיוק המוסיקה המתאימה למה שעומד לקרות...
שעה וחצי חלפה, הוא התקשר מהדרך שהוא אוטוטו כאן
ההתרגשות גברה שמעתי את הדפיקה בדלת
פתחתי נרגשת ומולי עמד אפולו
גבוה, שרירי, חטוב, בלונדיני, עיניים מחייכות
חייכנו אחד לשני ונפלנו אחד לזרועות השני
מתחבקים מתנשקים ללא מילים
התשוקה הרעידה את שנינו, זרמים של הנאה עברו בגוף
הוא הדביק אותי לדלת הכניסה
העביר את אצבעו על שפתי והורה לי לא לדבר
רק להניח לו לגעת בי, להרטיט אותי, להסתכל עלי,
להתמכר למגעו.
אצבעותיו חקרו את גופי לכל אורכו, הוא לא דילג
על אף תא, עוקבת אחריו במבט
מרגישה את הלחלוחית הנעימה הזו,
הלב דופק כמו תזמורת של תופים
הגוף רועד לכל מגע וליקוק שלו
הוא הריח את גופי והשתכר מהריח
השרירים הרפויים נמתחים, הנשימה נעתקת
הוא הכניס את ידו מתחת לשמלה הקצרה
והופתע מהגילוי, מתחתיה רק אני מחכה לו
חלקה כתמיד ...
הוא סובב אותי עם פני לקיר
נצמד אלי, ידי על הקיר ידיו על שלי
הרגשתי את איברו הקשה מתחכך בי
הגופות התפתלו, הקצב איטי השקט שמסביב
ורק גניחות ההנאה שנשמעו בבית.
הוא הוריד את החולצה, נשימתי נעתקה
חום הגוף שלו עטף אותי
מכנסיו הופשלו ונשארו כאזיקים על רגליו
כל כך רציתי אותו בתוכי
רצתי להגביר את המוסיקה – מחול החרבות
התנגן לו בקצב המדהים שלו
הקצב שלו, המסעיר במיוחד
תן לי אותך לחשתי אתה כל כך מגיע לי
אני כל כך מגיעה לך...
זה היה הריקוד שלנו, סחרור בקצב המזורקה
ולא ריקוד מלחמה, ריקוד של תשוקה.