זה קרה,בחג פורים אחד,זה אכן חג יחיד ומיוחד.ערב תחפושות במקום העבודה,ואני בדרכי לאחד החדרים שבאחריותי..פוסעת במסדרון הארוך,ולפתע חשה בתחושה מוזרה,של מעקב ועין בוחנת.
לפתע ,תוך שנייה יד חוסמת את פי....
"תשתקי רק הפעם",לוחש לי קולו.
אלא היו המילים המדויקות שלו,המילים ששמעתי אחרי עורפי,ישר לתוך אוזני,ואני בבהלה מסוימת,רציתי לסובב את ראשי,אבל הוא לא הרשה לי.
"את מביטה קדימה,נכנסת לחדר,ולא מוציאה מילה,מובן לך?"
ההרגשה הייתה די מוזרה,ובו בבד מגרה,שהרי היחידה שגורמת לכולם לשתוק,זאת רק אני.
אז מה נשתנה הערב הזה? המסדרון היה חשוך מאוד,הובלתי לתוך החדר, פותחת לקול המצווה שלו בידיים רועדות את הדלת.לא יאומן,אבל ברגע בו הדלת נפתחה הרגשתי שהוא פשוט סותם לי את הפה,עם רצועה שחורה,ואני הרשתי לו, מחליטה לשחק איתו,את המשחק הזה.
הוא ניגש לחדר ,הדליק את המערכת,ולתדהמתי הגדולה,הבחור החל לרקוד לצלילי המנגינה,פניו מכוסות במסכה לבנה,על שכמו גלימה שחורה,אלוהים ישמור בליבי חושבת,פנטום האופרה.
הוא רקד למולי בצורה מטריפה,שכל מה שרציתי ממנו, "זה לקרוע לו את הצורה."אבל האמת היא שישבתי מוקסמת,מרותקת למופע שמולי,לא מאמינה למראה עניי,ולמציאות ששולטת בחיי.
הפנטום התקרב,לוחש לתוך אוזני
"תגידי לולי היית רוצה אותי"?
אני מביטה בו במבט מעריץ,לא יודעת מי מסתתר אחרי המסכה,כל מה שבראשי,זה איך להירגע,הלמות ליבי,נשמעות בחוזקה,לא מבינה,את התחושה החדשה .
אני מנידה בראשי,לא יכולה לדבר,פי חסום,לפתע,הוא ניגש בתנועה מהירה,קורע ממני את החולצה,מביט בי,אני ללא חזייה ,פטמותיי זקורות ,אחר הוא ניגש לחצאית הקצרה,מפשיל אותה כמעה,מלקק אצבע אחת,מרטיב אותה,ואז לוקח ודוחף לי אותה,מעביר בין רגלי,מסיט את התחתון,"אממממממממ מישהי רטובה פה"?שואל בתמימות מעושה.
מנידה בראשי שנית,עניי פעורות בתדהמה,איך אני את כל זה מרשה,שהרי ידיי משוחררות,אבל גופי קפא,לא רוצה לזוז,אוהבת את הקסם המשתק הזה.
הפנטום דוחף את אצבעותיו המטריפות לתוכי,רואה את העונג בעיניי, את הלהט של גופי,אני סובלת קשות,רוצה לצעוק,לזעוק,לומר לו,"עכשיו תורי",אבל הוא בשלו,ממשיך בקצב מטריף ,לענג אותי,כל גופי רועד,משתולל,לא מסוגלת להפסיק,עד שהרעד נפסק,לאחר כמה שניות,ורק חום מתוק מציף את כולי.
הוא משחרר את המחסום מפי,יורד על ברכיו,מתרוממת אליו,תופסת בשערותיו הארוכות,ושולחת אותו היישר לבין רגלי הרטובות.
"תלקק אותי " לוחשת
,"אני רוצה לחוש את לשונך,מטיילת לי על כל הגוף,ואז אנהג בך בטירוף."
לשונו מטיילת בין רגלי,שותה את כל מיצי,אחר הוא עולה בנשיכות רכות,היישר לעבר הפטמות,נושך אותן בקלילות,מגרגר מהנאה.
ואני נזכרת לרגע בתדהמה,איפה פה הנקמה.????
לוקחת את הרצועה,סוגרת הפעם את פיו בהנאה,עניו נעצמות תחת המסכה,חושב שהנה באה הישועה.
פותחת את חגורת מכנסיו,אברו זקור עומד,מתחנן למגע.
שואלת אותו,"רוצה אותי פנטום?"
הוא מניד בראשו.לאות הסכמה.
"תחלום על זה"
,אני אומרת
"לולי ,אף פעם לא נשארת חייבת."
לפני 11 שנים. 23 בפברואר 2013 בשעה 17:19