סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין מנעול והשער אינו סגור

בדיחות,סיפורים,אגדות
ומדי פעם משהוא עלי
לא לקחת אותי ברצינות
הרוב הוא פרי מוחי
לפני 11 שנים. 11 במאי 2013 בשעה 9:32

משנה לשנה אני משתנה,
בוחרת בערות על פני שינה.
לומדת הייחודיות שבשונות.
בוחרת בהתחדשות על פני הישנות,התיישנות,הזדקנות.
משננת דרכי חשיבה סבוכות,חדשות,סוערות.
מפתחת שנינות,חדות ראייה ותחושות,
לומדת להעריך שינוי ואיתו לזרום,
לעשות עם תנועה ומעברים שלום.

ראש ולב כעת נפגשים,
ציוץ ,ניצוץ,טיפה של טל,
מהווים עיקר וטפל כאחד.
הילדה הקטנה מתפרצת ללא בושה,
אני מסוגלת להגן עליה.יש בכוחי.
הבוגרת,החכמה,הבטוחה,
ממלאת את כולי

האזוקים - הכי נכון וחכם
}{
לפני 11 שנים
יואב39 - אהבתי:)

לעיתים, אני מזהה גדברייך את עצמי...
לפני 11 שנים
Baloo​(אחר) - תמיד מעניין לקרוא אותך.כן, אותך! בוגרת מנטלית, תודעה חזקה.מצב ה״ערות״ ו״השינה״ בחיינו כל כך אירוני, בשחר אנו ישנים ואילו בלילה אנו מתעוררים לאט לאט ומבינים את הפחד ולא רק פוחדים מהפחד.הצורך להיות שולטת מובן לי כנישלט,אני מתמודד עם הילד הקטן שבי דרך פיוס והשלמה שקטה ואילו את יערה,בחרת בלחימה נטו וריסוק הילדה הקטנה ההיא.מעודנת וקלה...
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י