לפני 11 שנים. 17 במאי 2013 בשעה 4:24
אם בצחוק או בדממה,
בגן עדן או בשממה
כמו לחישה קטנה המתגנבת באפלה
נסחפת לתוכך כמו לתוך הזיה.
מנסה להתעורר,מנסה לאמור בזעקה,
מנסה לזקוף הגב נטולת כוח.
זיכרונות קטנים כמו שדים קטנים,
מקפצים,נושכים,מכאיבים.
חוויות חדשות ,זיכרונות טריים,
לא מרפים.
ואני עייפה,כואבת ופצועה
מחפשת מקלט בשדה פתוח ומגיעה... אליך.
בורחת מחיוך,לגעגוע,
לכלא מזכוכית בשביל לא לאפשר לפגוע.
כל יום בבוקר מחדש... מהתחלה,
נבטיח הבטחות,נתאהב מחדש
ואשאב אלייך שוב
