אין מנעול והשער אינו סגור

כמטמון

נטמנה בערוגות החורף

משלחת שורשי זהות

אל רחם אדמה.



בטרם תאדים

כשמש סמוקה,

תשלח עלעליה

עלה בצד אגודל

לבדוק הקלו המים

שזרמו בחייה.



לא תקל ראשה

בריח אפה

תשתרג בניצני בריאתה

ביום חג,

תיעור משנתה

ותזקוף קומתה לשנות

הרגלי נעורים.



ממשנתה הסדורה תיפרד

לעת זו

תאסוף כותרתה

כמו הייתה היא אלה העולה

במדרגות שנותיה

אינה מתעלמת מעקבות עברה



ובמעבר בין כאן לשם

בין השלמה לבין הבטחה

תביט אל מעטפת הזמן

המתכלה

מזמנת בהדרגה

את אור האהבה