אין מנעול והשער אינו סגור

היא ישבה בקצה המדרגות ובחיוך עגמומי  הביטה באנשים הרוקדים
במועדון, בעיקר התמקדה באלו שישבו מסביב לבר ושותים,
ובראשה רצה המנגינה של "המכשפות": 
ריקוד האלים, ישבנים בתולים 
אשכולות ענבים בשיער תלתלים 
מקצבים וצלילים, כוכבים שנופלים 
היא שותה עוד כוס יין הילולים 
יפה, שיכורה, יחידה בעולם 
יש לה נפש מורעלת בתוך גוף מושלם 
צוחקת בקול פעמון שנסדק 
משנים של סיגריות, לילות של מחנק 
בן תמותה לא יבין ריקוד בלי מנוחה 
האלים חוגגים אבל היא בוכה" 
תוהה כמה מהשיר הזה באמת עליה... 
עוצמת את עיניה בשקט כשהשיר מנגן בראשה שוב ושוב...