אחרי הסערה

התעוררתי אם אפשר לקרוא לזה כך..
הרי רוב שעות החושך "טיילתי" לי ברחבי הבית..
מעלעלת באלבומים נשכחים ..
זוכרת נזכרת .. דומעת מחייכת ..
דמותך כל כך מאירה בתמונות .. מחייכת אליי ..
ובפעם הראשונה הבחנתי שבכל התמונות .. אני תמיד מחובקת איתך..
מאז שחר ינקותי ועד לפני ה...
כל תמונה חוויה .. כל תמונה פרק בחיי ..
כל תמונה רצופה אהבה שכל כך חסרה לי עכשיו בלכתך..
עוצמת עיניים .. משהה את הרגע .. משהה את התחושה .. את התחושה שחשתי אז ..
כשהייתי חבוקה בזרועותייך..
כשראשי היה מונח על בירכייך ..
ברגעים שהיו רק שלנו בערב שישי אחרי הארוחה ..
ברגעים הללו שהייתי מספרת לך עליי .. שהיית מלטפת ברוך את שערי ..
וממלמלת מילים כאילו בהיסח הדעת..
וגערת.. והצעת והבנת .. ותמכת ..
הרגעים שסיפרת לי עלייך .. דברים שרק לי סיפרת .. כי אני רק לך סיפרתי..
אני לא רוצה לבכות.. כי יודעת שיכאב לך אם אבכה ..
ולא יכולה לעצור את המעיין שיש לי בארובות העיניים..
אוהבת אותך כל כך... ורק את יודעת כמה מתגעגעת..