סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 18 שנים. 10 בנובמבר 2006 בשעה 21:42

היא כבר לא ידעה אם השקט טוב לה או הנגיעות ..
חלפו הדקות והשקט נשמר .. היא החלה להתנועע בתוך כבליה .. בחוסר מנוחה ..
שום הערה לא נשמעה .. היא חששה מהלבד .. ובכל זאת חששה לקרוא לאדונה ..
ואז זה חזר הצעדים .. מלמולי השיחות .. האזקים נפתחו היא הושכבה על גבה .. בקצה המיטה
כתפיה על הקצה ראשה מורד לאחור .. אצבע חדרה לפיה ושוב הפקודה מצצי צעצוע... היא החלה למצוץ את האצבע והאצבע חדרה עמוק עד הלוע .. ולפתע איבר זקוק ונוקשה חדר לתוכה .. היא נאנקה .. פיה מלא באצבע ופתח נשיותה באיבר גדול ונוקשה שבטש בתוכה ללא רחם...
האצבע יצאה מפיה ואיבר שני חדר עמוק לתוך פיה .. ראשה כאב מהמאמץ..
ושוב כמו בסימן מוסכם .. יצאו האיברים מתוכה והשקט חזר..
כאילו לתת לגופה מנוחה ..

*****************המשך יגיע****************


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י