לפני 18 שנים. 11 בנובמבר 2006 בשעה 6:58
בוקר טוב עולם ..
אני שוב כאן..
מביטה בזריחה ..
והיא מחזירה מבט פליאה ...
את בהחלט עוד כאן היא לוחשת ..
ואני מחייכת...
אחרי הסערה
אחרי הסערה.. הרעמים שככו..אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
