אחרי הסערה

באת אליי עם השמש ..
זוהר חם ורחוק ..
התקרבתי קרוב ככל יכולתי ..
החום כמעט שרף אותי ..
כמה חום
כמה אהבה כנה ..
כמה אור אפשר להפיץ..

להתרחק צרחו כולם ..
להתרחק הדהדו המילים..
והתחושות היו מעורבים..
כולם חושבים שיודעים..
טוב יותר.

ואני צעדתי בבטחה ..
בשביל שחרשת עבורי ..
והאור שבך .. האיר את חיי...
והטוב שבך .. עטף את כולי ..
היד שהצעת .. תמכה ברגעים הקשים..

לא קיבלת תמורה ..
לא ציפית לכזאת..
לא הצעתי דבר מלבד את ידידותי..
ואתה קיבלת אותי כמו שאני..
מעולם לא ביקשת יותר משארצה להעניק..

תודה לך על כך..
תודה שאתה בדיוק כמו שאתה ..
אם לא היית היה צורך להמציא אותך עבורי..
ואולי זה מה שעשתה לי..
הנשמה שאיננה עוד לצידי..
שלחה אותך אליי ..