?>
אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 19 שנים. יום שישי, 17 בנובמבר 2006 בשעה 16:54

לא מזמן יצאת ממני ..
רק סגרת את הדלת וליבי מנתר שוב במקומו..
קורא לך.. לוחש אלייך ..
ולפתע צלצול הטלפון קוטע את מחשבותיי..
שמך מתנוסס על הצג..
וקולך עוטף אותי ..
מתגעגע..
ואני .. אני לא עונה .. אך עיניי מתמלאות בדמעות אושר..
וליבי .. ליבי מפסיק לרגע ארוך פעימותיו..
וראותיי מתמלאות באוויר עמוק וחזק והרבה..
ואז קולך אומר אוהב .. ביי.
ואני עוד עומדת עם הפון צמוד לאוזן .. לא יכולה להתנתק ..
סוחטת עוד שניות ממך..
אוהבת כל כך}{

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י