לפני 19 שנים. יום ראשון, 19 בנובמבר 2006 בשעה 17:50
[b]הוא לא יודע
איך שאני אוהבת אותו ..
הוא יודע שאוהבת..
אבל קשה לבטא במילים..
כיצד האהבה שלי אליו ממלא את כולי..
זה כמו אדם חנוק המשווע לאוויר ..
ידיים לוחצות חזק על צווארו..
ואז במכה אחת מרפות ..
והוא נושם עמוק שואב לתוכו את כל האוויר ..
יונק את האוויר לתוכו ..
מנפח ריאות עד אפס מקום ועוד מעט..
ונשנק מכמות אדירה של אוויר..
ככה מרגישה כאשר מביטה בעיניו ..
כאשר מקשיבה לקולו ..
כאשר ממתינה בתחנה שיגיע לאסוף..
כאשר יש לנו את השעתיים המיוחדות רק שלנו לשיחות נפש יומיות..
ככה ככה חשה .. זו הרגשת ריחוף..
הרגשה של צעדים באוויר ..
הנשמה עולזת..
אוהבת אותך.. כמהה לך ..