הוא מוזר כבר ימים .. שואל שאלות שלא קשורות לכלום .. קשה לה עם החקירות הקטנות האלה ..
כמה זמן נסיעה .. באיזה מסלול המונית נוסעת .. תעשי טובה הוא זורק בהערה אקראית ..
תבדקי לי מחר אם את עולה בשבע וחצי באיזה שעה הוא מגיע לתחנה הרבעית במספר .
מביטה בו תוהה מה כפת לו בכלל... והוא ממשיך בשלו .. מתי אמרת הישיבה החשובה?
בשעות הבוקר? הם ישארו כמה ימים או יבואו וילכו באותו יום?
והיא עונה ולא מבינה מה כפת לו .
היא מתעוררת בבוקר יום שלישי .. כהרגלה .. היא מתקלחת מתארגנת לוגמת מעט מהקפה ..
וממהרת לצאת לכיוון התחנה יום עבודה שיגרתי ממתין לה..
היא עולה על המונית .. כבר מכירה את הנוסעים הקבועים .. מהנהנת לבוקר טוב לנהג הקבוע .. הוא מחייך לקראתה.. מתיישבת פותחת את התיק צד שלה .. שולפת את הנייד מחזיקה אותו בציפיה לצלצול .. כמו בכל בוקר ..
המונית נעצרת בתחנות כמו בכל בוקר .. ולפתע היא שומעת קול מוכר קורא בשמה .. היא סבה את ראשה אל הדלת .. עיניה נפערות בהפתעה .. מה אתה עושה פה ? היא שואלת בהלם.
בואי הוא מושיט לעברה יד.. היא מתרוממת ומביטה בו בשאלה .. הכל בסדר היא לוחשת לאוזנו כשהם יורדים מהמונית.. אל תדאגי הכל בסדר.. הוא עונה בקול שליו..
הוא מחבק אותה אליו .. ומבקש אותה להיכנס לרכבו..
היא נכנסת הוא מתיישב לצידה אוחז בכף ידה ולוחש לה בקול מלא אהבה .. אני אוהב אותך .. ו.. החלטתי שנשבור שיגרה.. הזמנתי מקום בצימר לבוקר מיוחד באיזור מזכרת בתיה ..
רק אני ואת ..
חיוך של אושר פיאר את פניה .. אני אודיע בעבודה היא לחשה .. אין צורך יקירה כבר הודעתי הוא הפתיע ..
הם הגיעו למקום חפצם ... ו... וגם ... ואפילו גם .... זה היה נהדר היא סיפרה לי "-)
לפני 17 שנים. 28 בנובמבר 2006 בשעה 20:39