סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 17 שנים. 9 בדצמבר 2006 בשעה 19:29

פאבלו רוזנברג...



הימים שלי איתך הם מהימים הכי טובים
למציאות תמיד יש קרקע אספנו כבר את השברים
אילו אספנו כל פיסה היינו בטח מושלמים

והימים טובים בלילה בזמן ששנינו ישנים
והחלומות פורשים כנפיים אנחנו שם נעלמים
אילו פתרנו כל חלום היינו בטח מושלמים

ואפשר להחביא הכל
בקופסא או בארגז גדול
אבל.......
זכרון בא עם מפתחות
ונכנס בדלתות פתוחות
יוצא רק מתי שהוא רוצה

והימים שלנו יחד הם ברובם מאושרים
את יכולה בכל לגעת, הזכרונות לא נשברים
אילו זכרנו כל דבר היינו בטח מושלמים


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י