שכבתי במיטה מכורבלת עם הפוך ..
סופרת בתודעתי את צעדייך ..
טיפוס על 6 מדרגות .. רעש המפתח במנעול ..
ליבי מפסיק לפעום .. גופי מצמיח לו רצונות שלא קשורים אליי ..
רעד בכל גופי .. בביטני הפרפרים מתעופפים במהומה רבתי..
ושוב חריקת דלת הכניסה ..סיבוב המפתח אתה נעול בפנים ..
מאזינה בחרדת קודש לצעדייך .. יודעת שקודם תיכנס כהרגלך למטבח .. תלגום כוס מים ..
ואז למקלחת ורק אחר כך לחדרי למיטתינו...
אבל אתה משנה את ההרגל .. אחת , שתיים , שלוש, דמותך מצילה בפתח חדרי ..
נשמתי נעתקת .. הבטחתי להמתין במיטה .. אבל מי יכול בכלל לזכור הבטחות ..
קפיצה ודילוג ואני כבר במקום הכי שלי בעולם בין זרועותייך ..
והעיניים שעצרו את הדמעות עד לרגע זה .. שוטפות בהתרגשות את כתפך ...
אל תעלם לי שוב ממלמלות שפתיי .. ואתה רק מחזק את גופי לגופך .. ושותק מתנשם בכבדות ..
וגופך מספר לגופי בשפתם הסודית עד כמה הגעגוע עצור בך ..
אני לא רוצה כלום אני לוחשת .. רק אותך קרוב אליי .. רק אותי בין זרועותייך ..
והשקט עוטף אותנו .. והחושך מאחד אותנו .. חצות וחצי ... רגלינו כושלות למיטה .. אתה מתיישב על הקצה ומושך אותי קרוב אלייך .. אני רוצה לראות אותך אתה לוחש .. וידייך מלטפות את פניי ..
כמו עיוור מביט בי באצבעותייך .. ותחושות חדשות מוצאות את דרכן לתוכי ..
אני שותקת ודוממת .. פוחדת לנשום שלא אתעורר מהחלום ..
חזרת אהוב, חזרת אליי .. וידייך מלטפות אותי.. ועיניי נעצמות ברוגע .. אתה פה .
ואתה לא הולך לשום מקום עוד בלעדיי.
לפני 17 שנים. 14 בדצמבר 2006 בשעה 8:50