סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 17 שנים. 19 בדצמבר 2006 בשעה 5:52

הם סובבים אותה ..
מחשבות ותהיות ..
אך היא בוערת באש האהבה ..
והוא רחוק כל כך ..
והיא קרובה אליו ..
היא מביטה בו ..
באהבה זכה ..

הוא נכסף אליה ..
משתוקק אליה ..
חולם על המחול..
שלו ורק שלה ..

הוא מתקרב היא מתרחקת ..
אחת שתיים שלוש ..
קדימה ואחורה..
המנגינה אופפת
רק אותם רק בשבילהם..

היא בעורו הוא בעורה..
מבטים משלימים..
נשמות תאומות ..
חוטים לא נראים..
שזורים בתוכם..
מחברים אהבה...


slaveboy{ל} - וחוט הזהב
הוא אותו החוט עליו דיברה .....

אותו החוט שאיתו נפסע יחד....
אותו חוט הזהב שיוליך אותנו בביטחה ...

ורק היא ידעה עוד מהיום הראשון ......

}{}{}{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י