אחרי הסערה

עומדת מולך .. מביטה אל הים .. מביטה בגלים שחוזרים והולכים .. ולעולם לא מתעייפים ..
למרות כל השנים מבריאת העולם .. מחזרים אחר החוף .. משאירים מעט אוצרות .. צדפים ואבנים יקרות ..
והחוף כמו אישה ענקית .. סופגת את גלי הים לתוכה סופגת ולא מרווה את צמאונה ..בכדי שלעולם ישלך הים את גליו עד אליה ..
יעניק לה מעט ממנו לתוכה .. ויחזור שוב ושוב ושוב וינסה להרוות, והיא תספיג אותו לתוכה בכל פעם מעט ..

כך רוצה אני מול הים והחול עתיקי היקום אבירי העבר .. שישארו לעד איתנים באהבתם ..
רוצה להישבע באהבתם שלעולם אוהב אותך ..
שלעולם אהיה לך אמתין בצמאוני וארווה מעט בכל פעם רק ממך ואלייך ..
אהיה לך חוף מבטחים לשוב אליי מהחוץ ..
להתכרבל לתוכי לשאוב אותי אלייך .. לקחת ממני את כל צרכייך ..
ואני אתמלא ממבט עינייך המחייכות אליי ...

}{}{}{