לפני 17 שנים. 2 בינואר 2007 בשעה 5:10
קשה להזיז
את הלשון ..
ניתן לה מנוחה ..
לא לדבר היום..
רק להיזכר ..
בליל אמש הקסום..
ולדעת שבכל רגע נתון..
אמממ... ובהחלט גם ...
}{}{}{
אחרי הסערה
אחרי הסערה.. הרעמים שככו..אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
