סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 17 שנים. 10 בינואר 2007 בשעה 5:19

אתה נוסע ברכבת בדיוק למקום המרוחק ממני .. כל הנסיעה משוחחים בפון.. "כועסים " על הכרוז

שצורח את הודעותיו .. צוחקים משתעשעים .. אתה נוסע רחוק והיום לא נפגש ..

אני מנתקת את השיחה כי הגעת למקום חפצך .. נכנסת למקלחת החמה .. מביטה בגופי שידע רק אותך ..

שמתגעגע רק למגע ידייך .. מביטה ומחייכת .. יוצאת מתלבשת במהירות לא אופינית לי .. וזה רק כי

קר.. קר רחוק ממך .. מכינה לי ספל נס .. מתיישבת ליד המחשב .. משוחחת עם זה ועם ההיא ..

ומתגעגעת עד בלי סוף .. מוקדם מהרגיל פורשת למיטה שלי שלך שלנו .. מניחה את הראש על הכר ..

עוצמת עיניים .. קוראת את שמך בלחש .. זועקת לך בתודעתי .. ונרדמת כשחושבת אותך ..

חולמת ... איך היד שלך מלטפת את פניי .. חולמת על גופך נצמד לשלי .. חולמת?

פוקחת עיניים .. ורואה חיוך .. החיוך הכי מקסים שלי ..

תודה לך אהוב .. זה היה ... נפלא במיוחד

}{}{}{


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י