שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 19 שנים. יום שבת, 3 בפברואר 2007 בשעה 17:26

אל מול שפתיה .. תמצצי באה הפקודה.. היא פערה את פיה והאיבר נחדר פנימה חזק ממלא את כל חלל פיה ..
חונק אותה .. נהדף פנימה והחוצה בכוח פיזי ממלא אותה ולא מאפשר לה לנשום .. הרוק נוזל על סנטרה.. דמעות ממלאות את ערובות עיניה הפעורות לרווחה ....
ואז זה הגיע מילא את חלל פיה הנוזל הלבן שבישר את הסוף של העינוי הענוג...
בלעי ונקי הכל .. שוב נחתה על אוזניה הפקודה .. שהייתה מתבקשת ..
היא בלעה וליקקה את האיבר האמתני .. ביסודיות ..
הוא עזר לה להתרומם על רגליה ולחץ על כפתור המעלית ..
שוב זיעזוע קטנטן והמעלית המשיכה בדרכה כאילו דבר לא אירע ..
הוא הצמיד אותה לגופו ולחש על אוזנה התגעגעתי אלייך קטנה שלי .. והיא חייכה באושר.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י