פוקחת עיניים בקושי, כאילו לעפעפיים שלי נקשרו משקולות קטנטנות . . במאמץ כבירי מצליחה להתרומם מהמיטה הכל כך מזמינה להתחפר אליה חזרה, וגוררת את עצמי לשירותים.
כל צעד שאני עושה מרגישה עד כמה הגוף שלי לא משתף איתי פעולה, בכל דחיפה שלי קדימה הוא מראה לי עד כמה הוא לא מרוצה מהעניין ומקרין לי זרמי כאבים לכל שלוחה בגפיים.
הדרך נראית לי אינסופית , כל המטר וחצי האלה במסדרון משתבשים מולי ונהפכים למן מערבולת של מרצפות לבנות ומסנוורות.. אוחזת סוף סוף בידית העגולה של חדר השירותים ונכנסת פנימה...
הכל דורש כל כך הרבה מאמץ... מסתכלת על האסלה במרמור וחושב על כמות הכיפופים שעומדים לפני..
כיפוף ראשון כבר פוגש אותי ללא הכנות מוקדמות- מפשילה את התחתונים ומשליכה אותן לרצפה, בדרכי למעלה מרגישה כל חולייה וחולייה בגב צועקים מכאב... מסתכלת מטה ורואה שתי כפות ידיים מצוירות בסימנים כחולים בדיוק מדהים על הירכיים הפנמיות שלי.. עוצמת עיניים ו.... אני כבר ביום האתמול, עומדת מול קיר בצבע אפרסק, רועדת כולי על עקבים גבוהים, מנסה לשמור על שיווי משקל , הידיים נשענות על אותו קיר שכל כתם בו אני מכירה בעל פה... "תתכופפי זונה קטנה! " מצווה אליי אדוני מאחור. אני מבליטה את הטוסיק אחורנית . "עוד!" מתכופפת עוד טיפה.. "עווווווווווד!" הוא צעק ונתן לי שתי הצלפות כואבות על השכמות הבולטות שלי, "ככל שתעשי את זה לא נכון יכאב לך יותר" ואז במכה אחת על הגב הוא הוריד אותי לכיפוף של 80 מעלות עם הרצפה..
מלטף לי את פלחי התחת שלי שמבצבצים להם מבעד לחתכי התחתונים , מעביר יד מלטפת לעבר הירך הפנימית שלי ואז גאאאאאאאאאאד איזה כאב מכה את תודעתי... הכיווץ בלתי נסבל .. ושוב אך בירך השנייה...
אני שוב בשירותים.. נאחזת בכיור מסתכלת בבבואה שמולי, מסיטה את קצוות השיער שמסתירה את עייני , מסתכלת עמוק לתוך העין הימנית של הבחורה ההמומה שמחזירה לי מבט ונוגעת בגרוגרת של גרוני ובולעת רוק בקושי בזמן שמחשבותיי נדדו להן שוב אל סשן האתמול .. הוא יושב על כסא , תמיר , מתנשא מעליי, מביט בי מלמעלה בעודי על ארבע מתייפחת בבכי של עצמי, מנסה לא לקטוע את קשר העיניים שהוא מצווה עליי לשמור, תופס את שערותיי ומושך אותי אליו למעלה , מתרוממת על ברכי ונצמדת יותר לכסא , תפס את צווארי ביד אחת ועם האגודל דחף לי את הגרוגרת פנימה בלחיצה חדה, "את יודעת מה עלול לקרות אם אני אלחץ עכשיו קצת יותר חזק כלבונת ?<," ... פציתי את פי ובקול חנוק סיננתי " אני אאבד הכרה.. " .. "בואי ננסה " וחיזק את אחיזתו . ו....הופ אני בשירותים שוב מתאמצת לא לצווח כשנחתתי על האסלה הקרה עם הטוסיק שכנראה עוד רותח מיום האתמול..
מצליחה סוף סוף להרפות את הכוס המכווץ שלי ולתת לשתן לזלוג החוצה.. ואיזה צריבה מטורפת שבבת אחת מכניסה אותי שוב למסך חשיכה .. חשיכה?! .. הוא קשר לי חזק מגבת ענקית מסביב לראש, שגרמה לעיניים שלי להיעצם בכזאת עוצמה שהתחלתי לראות צורות מרצדות מולי, אני על הרצפה, עם התחת גבוהה למעלה, והלחי \ מגבת צמודה לרצפה, מרגישה את הכוס שלי בוער, הוא דוחף לי משהו לתוכו, עוד ועוד ועוד.. זה לא נגמר , ואני משתוללת הכאב לא מותיר לי ברירה.. מתייאשת , מוותרת, נרגעת לשנייה ואז שוב מתחילה לזוז מצד לצד ..זה נגמר .. הכל בפנים.. מנערת את ראשי ומגבת עם נייר טואלט את טיפות השתן שעוד מרטיבות לי את הכוס.. מנגבת גם את חור התחת רק כדי להרגיש אותו אם הוא עוד מגיב אחרי הגמירה האנאלית הלא הגיונית שחוויתי אתמול... והוא ..כשלשום וכיום שלפניו.. שמח ורגוע. . והכוס לעומתו .. התחתונים שהיו תקועות בתוכו כל כך עמוק השאירו בו חותם מאסיבי...
מתרוממת , מורידה את המים , שוטפת ידיים במים הנעימים, וניגשת להפעיל את המחשב.. משהו בי דוחק בי לכתוב... אבל מה שייצא פה במלל הזה... לא יתקרב במאום לליל האתמול ...זוהי רק הצצה מיניאטורית וחסרת פרופורציות לסשן של טירוף שפשוט לא ייאמן...
לפני 17 שנים. 10 באוקטובר 2007 בשעה 9:04