בחייאת ג'וני, תתנהג יפה

שאני בעצם מצוי בדיכאון כבר איזה 7-8 שנים ואני מתמודד איתו באמצעות הומור, מין ומאלחשים כאלו ואחרים.
מה שאני בעצם צריך זו אהבה. (האין כולנו?)

למה טרחו לצייד אותנו בהם?
למה העולם לא הרבה יותר פשוט?
למה הגדולים שואלים?

משני הסוגים

השלב הבא - שחייה,
אחרי זה טאי צ'י. מתישהו בעתיד קונג פו.

כשאני אראה מה קורה איתו אודיע לכם.

העלתי בהצלחה תמונות שלי לאתר.
אזהרה - אני נראה בחיים הרבה יותר טוב (יש עדויות של אנשים פה).

יש לי נטייה דומיננטית מודחקת שפשוט מתה לפרוץ

זה קצת מצחיק כשחושבים על זה.
אותו בנאדם גרם לשני הכאבים הגדולים בחיי.
אחד מהם היה החוויה המהנה בחיי (ושוב אפנה אתכם לפוסט הראשון בבלוג)
והשני החוויה הקשה בחיי.

יצאתי מאז עם 17,000 בנות בערך, מתוכן זיינתי איזה 14,000 והיו לי סשני שליטה עם 2,000.

יאללה שתלך כוס עמק.
אני הרי אחד האלילים.
כבר יותר מדי זמן אני עם הפנים אחורה. לא מתאים לך ג'וני, תסתובב. או, ככה יותר טוב.
זהו. לא מתעסק בה יותר.

לפני חודשיים בערך הייתי בבנק, וחיכיתי בתור איזה שעה וחצי. אחרי שמיציתי את אופציית הפלאפון (בטרייה חלשה/חברים משעממים) עברתי להטריד את באי הבנק.
ואז זה היכה בי -
נמצאים להם חבורות שלמות של אנשים בתור, מתייבשים להם ומתים משעמום. זה היה כל כך נורא אם אחת הטלריות הייתה מחלקת למשל חפיסת קלפים עבור כל ארבעה אנשים בתור ואז היינו מעבירים את הזמן בכיף?
מונופול בתור לפנקסי צ'קים, ריסק בתור לאשראי, ואם חשקה נפשך בהלוואה תיאלץ להשתתף בסטריפ-טוויסטר (עוד סטארט אפ גאוני שהמצאתי).

צריך לשכפל אותי.