בחייאת ג'וני, תתנהג יפה

אז בשלב מסוים ישעמם לי לבד וגם אני אהיה חייב לקפוץ

חבר הסב פעם את תשומת ליבי לעובדה שכבר 30 שנה פרסומות לאבקת כביסה נראות אותו דבר - זאת החולצה שכיבסנו עם המתחרה וזאת החולצה שקנינו עכש... זאת אומרת, שכיבסנו עם 'פלה פלה פלו פלי'. או הפרסומות החדשות יחסית שקיימות רק 10 שנים - בואי ונכנס אל תוך סיבי הבד ונצפה בקפסולות המעופפות, עצי המנדרינה ושמי המרמלדה.
בוא נשים לרגע בצד את השוביניזם המשתפך, מה שזה בעצם אומר זה שכבר 30 שנה מוכרים לנו את אותו מוצר, אבל מציגים אותו כ'חידוש עם טבליות הנקיון המרענן' ומעלים את המחיר.
זה גרם לי לחשוב על דברים נוספים סביבי- סכיני גילוח שפעם בשנה מתגלה בהן פתאום שיפור אדיר (שמחייב קניית ידית חדשה) ובכלל - קיימות סכיני גינזו למיניהן שאינן מחלידות- אז למה את הסכין גילוח אני מחליף פעם בשבוע?
פעם שליחת הודעת ס.מ.ס הייתה חינם. אנשים אשכרה משתמשים בזה? אין בעייה, נגבה על זה. אנשים ממשיכים להשתמש? נגבה על זה יותר.
ומה עם ערוצי הספורט? במונדיאל הקודם השיקו את ערוץ 5+. הזהרתי אנשים לבל ירכשו כי הציבור לא פראייר אבל החבר'ה בחליפות ובעניבות בטח לא פראיירים.
אז אנשים רכשו ועכשיו כל מה שמעניין (כדורגל. איזה עוד ספורט מעניין יש?) נמצא שם. ויראו אנשי החליפות והעניבות כי טוב וישיקו את ערוצי הפיי פר ויו. והמונדיאל שהיה שודר שם. מעניין מה מחכה לנו בעוד ארבע שנים.
המורה שלי לפיסיקה בתיכון טען שניתן לייצר נורה שלא נשרפת אבל אף אחד לא יעשה את זה. הגיוני.
הוא גם אמר שבזק מקליטה את כל השיחות שלנו ושומרת אותן בארכיונים תת קרקעיים. בזמנו זה נשמע לי מגוחך אבל היום בעידן האם פי 3 והזמינות של שטחי זיכרון ענקיים במחירים שפויים זה כבר לא כל כך מגוחך.

יכולתי לחשוב על עוד מיליון קונספירציות כאלה ואחרות אבל אין לי כוח. אז עד לפעם הבאה - שלא יעבדו עליכם (זאת אומרת, בטוח יעבדו עליכם אז לפחות שימו לב).
נ.ב. אם אפסיק לכתוב בצורה פתאומית כנראה שמישהו מהמוזכרים מעלה קרא אותי והחליט שידעתי יותר מדי...
גם אחרי פרנואידים רודפים לפעמים.

Manic depression is touching my soul
I know what I want but I just don't know
How to go about gettin' it
Feeling sweet feeling,
Drops from my fingers, fingers
Manic depression is catchin' my soul

Woman so weary, the sweet cause in vain
You make love, you break love
It's all the same
When it's, when it's over, baby
Music, sweet music
I wish I could caress, caress, caress
Manic depression is a frustrating mess

Well, I think I'll go turn myself off,
And go on down
All the way down
Really ain't no use in me hanging around
Your kinda scene

Music, sweet music
I wish I could caress and kiss, kiss
Manic depression is a frustrating mess

אבל נראה לי שאין עדיין סרט פורנו סאדו ישראלי...
אני מוכן לביים, להפיק ולשחק
צריך רק ספונסר.
יש קונים?

כולם אוהבים לשחק משחקים.
או לפחות, כמעט כולם.
יש סוגים שונים של משחקים, וסיבות שונות לשחק אותם.
בוץ (שם זמני, אני מבטיח שאני אמצא לך משהו יותר נורמלי) משחקת מחבואים כדי שלא נגלה שתחת החזות הקשוחה יש בה חוסר ביטחון (מה שבילבל אותי זה שקלטתי את החוסר ביטחון לפני שקלטתי את המשחק 😄 )
מיסטי משחקת תופסת כדי לסנן גברים שלא יעבדו בשבילה.
אני שיחקתי מספיק כשהייתי בכיתה ב' ולמען האמת נמאס לי.

אני מודע לכך שחוסר הרצון שלי להשתתף במשחקים גורם לי רוב הפעמים להפסיד עוד לפני שריקת הפתיחה (איך דימוי ספורט הגיע לפה?) אבל בכנות יקירתי - על הזין הגדול שלי.
הייתה אחת שלא שיחקה איתי, ואותה הרשיתי לעצמי לאהוב, וכולנו יודעים איך זה נגמר.

כנראה שבגלל שאני לא משתמש בהגנות הולך לכאוב לי הלב עוד הרבה.
אבל אלו בסך הכל החיים.

להישאר לבד.
עכשיו לרציונליזציה- הכל בחיים זמני, ויש רק שני דברים בטוחים -

המוות והמיסים.
קיים סיכוי מסויים שאמצא את זו שבאמת אבל באמת תתאים לי.
מה כבר הסיכוי הזה?
החיים הם בסך הכל סבבה, אל תבינו אותי לא נכון, אבל הדבר היחידי שבאמת יעשה אותי מאושר זו אהבה אמיתית.

אני חייב להפסיק לכתוב עכשיו.
ניפגש בשמחות.

אינטליגנציה היא בהכרח עניין של אחוזים- 75 אחוז מהאנשים (פלוס מינוס) הם מפגרים, מתוך ה - 25 אחוז הנותרים יש אחוזון אינטליגנטי יותר וכן הלאה עד שמגיעים אליי.
רוב האנשים אוהבים את מה שלא טוב (בריטני ספירס, קומדיות מטופשות של האחים פארלי, LM לייטס, כוכב נולד - שאני אמשיך?).

ככה שזה שאני לא מיינסטרים זה דווקא סימן שאני בדרך הנכונה.

אני אקרא לכן מיסטי ובוץ (עם שורוק, לא בוץ כמו הקפה)
עכשיו נחשי מי זו מי

חלק ממנו היה כנראה כתוצאה מתהליך גמילה
הדיכאון הכללי לעומת זאת לא יעלם כל כך מהר

אני חושב שאנחנו נמשכים לטיפוס המניאק דווקא בגלל שאנחנו מפחדים להתאכזב.
לאחרונה התעורר בי רצון לתת את ליבי למישהי שאני בקושי מכיר ושעל פי כל הסימנים המוקדמים היא בסופו של דבר תכניס אותו למגרסה משרדית.
והכי גרוע זה שגם אין בה ערך מוסף (לפחות לפי מה שזכיתי להכיר).
כלומר, כן, היא יפהפיה, היא חכמה והכל אבל אין בה את אותו "משהו" נוסף, שונה. ויכול להיות שכן.
בכל אופן, הטיפוס הנחמד, האכפתי, בתחילת הקשר ישעמם אותנו.
והכי גרוע זה שאנחנו עלולים לבטוח בו ואז לקבל את הזפטה.
מהטיפוס המניאק אנחנו יודעים למה לצפות.
אני יודע יותר מדבר או שניים על אהבה ודווקא בגלל זה אני יודע שמצפים לי חיים של כשלונות ידועים מראש.

אסיים בנימה אופטימית- הרבה יותר יפה לשבור למישהו את הלב מאשר לא לעשות איתו כלום.