בחייאת ג'וני, תתנהג יפה

ביסודי אני בחור מלא שמחת חיים.
חבר שאל אותי אתמול איך יכול להיות שכבר חמש דקות יש לידי אנשים ולא הוצאתי מילה (הוא לא התכוון לשלום, הוא התכוון שאני בד"כ לא סותם את הפה. מה שמוזר (בעיקר בעיני, מסתבר) זה שרוב האנשים נהנים לשמוע אותי מדבר. גם אני בד"כ).
הוא גם ציין שבד"כ הפנים שלי מלאות אור.

פשוט כיף לי יותר לכתוב פה על הבאסה שלי.
גם יותר כיף לכם לקרוא.

אז עכשיו עניינים מתחילים להתבהר (ותודה רבה לרעיה שעשית כל כך הרבה לשעשע אותי, שרק מהתשומת לב שנתת לי הרגשתי הרבה יותר מעודד...) ובקרוב אתלוצץ עם רופאיי...

חשבתי על משהו אבל זה לפוסט הבא. חייב לזכור את זה.
תפקידים בחיים.
ג'וני.