לפני 18 שנים. יום חמישי, 29 בינואר 2009 בשעה 12:16
וזה לא משנה שהיא הכתה אותי, זה לא משנה שביקשתי ממנה להפסיק.
הייתי צריך לעצור ולהירגע, יכולתי לחבק אותה ולנסות להרגיע, יכולתי ללכת.
זה לא משנה שהרגשתי פניקה, חוסר אונים, שאיבדתי שליטה לרגע אחד.
זה לא משנה שזה מעולם לא קרה לי, מעולם לא חשבתי שיקרה לי, שהפעם האחרונה שבה הרמתי יד על מישהו הייתה לפני 14 שנים בערך.
זה לא משנה שבכיתי אחר כך ארבעה ימים, שיש לי גוש ענק בבטן של רגשות אשמה.
זה לא משנה שיותר משכואב לי על עצמי, כואב לי עליה, על הסבל הנפשי והפיזי שנגרם לה.
אני יודע שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור...
אז איך אפשר להמשיך לגלגל אותו?