זה היה מטורף. היה אור, וכולם יכלו לראות אותי... אבל אני הצלחתי לראות רק צללים- מביטים עליי מתוך החשכה שמסביב. ואני לא יודעת אם רציתי אותם שם או לא, אני לא חושבת שממש חשבתי באותו רגע. ואז ניגשת אליי. הבנתי שאני צריכה להשפיל מבט, אבל רציתי להסתכל עליך.
רציתי לראות איך אתה עושה אותי שלך. אף פעם לא היית כל כך קשוח איתי. אמרת שזאת תחרות וצריך לנצח. לא כל כך הבנתי, אבל לא רציתי לאכזב אותך, אז נשארתי
על הרצפה, מנסה להתגבר על הרצון להתכרבל צמוד אליך. אני לא יודעת מה עשית לי, אבל רעדתי עוד לפני שנגעת בי... מולנו היו המתחרים- גבר ושתי נשים, שהצלחתי לראות ברגעים הספורים לפני שהאצבעות שלך התחילו לטבול בבריכה שיצרתי בתוכי. מרגישה משהו נדחק אליי מאחור, ולאחר מכן תחושה נעימה שמתפשטת בבטן... לחשת לי: "תדאגי שלא יברח" ומשכת אותי מהר למצב עמידה. תחושה קלה של סחרחורת... בחיים לא התעוררתי כל כך רטובה.
לפני 13 שנים. 20 בפברואר 2011 בשעה 16:07
