לפני 13 שנים. 23 במרץ 2011 בשעה 23:08
קשה לי עם המלחמות האלה שמתנהלות בתוכי...
כל כך רוצה להיות מסוגלת לוותר על השליטה
לחלוטין
ולהיות כולי שלך,
אבל תמיד משהו עוצר.
לפעמים הפחד,
לפעמים האגו.
קשה לי להיות למטה
קשה לי לעשות מה שאומרים לי
קשה לי לא לקבל את מה שאני רוצה.
אני אוהבת להיות מתחתיך
אני אוהבת לעשות את מה שאתה אומר לי
אני אוהבת שאתה לא נותן לי את מה שאני רוצה.
וזה כל כך קשה להכיל את שני הניגודים האלה ביחד...
כל כך רוצה להרפות...ולראות לאן אני יכולה להגיע.
אבל כל פעם כשההרגשה הזאת מתחילה להציף אותי,
ההגיון לא נותן...
ואני מוצאת את עצמי מתיישבת עליך,
קובעת את הקצב,
נהנית להביט בך מלמעלה
ולשחק בך כמו שאני אוהבת.
עם חיוך על הפנים
ומבט מסופק,
חושבת מתי אהיה שוב למטה...