דפיקה חרישית בדלת חתכה כסכין את השקט המתוח
פתוח סינן לעבר הדלת
הדלת נפתחת ...
אלומת אור חודרת מהחוץ אל החדר החשוך כמעה..
משרטטת את דמותה במיפתן הדלת ..
פוסעת פנימה, הדלת נאטמת, מתרגלת לאור העמום של הנרות הפזורים
נרות המפיצים ריח אפרסק מתקתק בחדר.
נעמדת על בירכיה במרכז החדר
על השטיחון הקטן שהוכן מראש
על פניה מסיכה שחורה קטנטנה
מוסיקה נעימה ברקע ...
גשי לכאן שיפחה, קרא לעברה ...
מפסק רגליו בעודה פוסעת לכוונו על ארבעת גפיה
עיצרי, פוקד כשהיא קרובה ....
וכמו שיפחה מיומנת המכירה את מטלותיה
הרכינה ראש לעבר רגליו, אל עבר כפותיו החשופות
שפתיה נשקו, לשונה ריקדה בין האצבעות
בתנועות רגל קלות ללא מילים סימן לה להתהפך על הגב ...
רגלו מונחת על חזה, על שדיה.
ןהרגל השניה קרבה אל פיה
לשונה משתרבבת החוצה מוכנה לענג
והרגל מורמת באויר, קצת מעל הפה
היא מרימה ראשה מנסה להגיע
והרגל עולה עוד טיפונת ...
והיא מנסה שרירי צוארה רועדים
והרגל יורדת כזוכה בפרס, בשלל רב, היא מענגת .....
ושוב בפקודת תנועות סימון קלות נעמדת על בירכיה
מתקרבת בין רגליו ...
קרובה מתמיד מסניפה את הניחוח
הניחוח של גופו המתענג..
והיא קרובה, רואה את ידו נוגעת
מלטפת את הזקירות מבעד למכנסון
לשונה מלקקת את שפתיה
הרוק נבלע בכבדות
והוא מלטף ביודעו על תשוקותיה
לופת בידו העולה מעלה מטה ..
עינהה מביטות אליו בתחינה
כאילו מבקשות אישור
רואה את החיוך המאושר כשהנהן בראשו לאישור
ידיה ליטפו ברכות את הקשיות המזדקרת
ידיה הקטנטנות והקרות מהריצפה
נכנסו מתחת לבד, מלטפת .. מעלה מטה
חושפת את הכיפה המתוחה
שפתיה קרבות לאחר אישור נוסף
נוגעות בכיפה ...
הלשון מלקקת... עולה ויורדת
מחדירה את האיבר הזקור
פנימה ומענגת
מענגת את אדונה ....
והתנועות קיצביות
מלוות בשלו
מעלה, מטה, פנימה והחוצה
עד שלא יכול יותר
עד שלא מסוגל
עד להתפרצות הבלתי נמנעת .....
בואי אלי אהובתי אמר בקולו הרגוע
קולו השליו
בואי אלי אמר והיא קרבה
נצמדה אליו בחיוך רחב
נצמדה אל גופו המעונג
הוא חיבק, נישק
אהב את הגבירה
}{}{}{
לפני 18 שנים. 8 בנובמבר 2006 בשעה 8:54