את מזכירה לי מישהי...

איך המוד הזה כל כך גמיש
משך יום שלם פינטזתי איך אני מורידה אותו על הברכיים אל מתחת לעקבים שלי
קושרת אותו וסוטרת לו ואיך הוא מסתכל עליי בעיניים גדולות, מושפל ומתמסר וכל כך מתוק
ואיך בפועל הוא בא כולו זקוף ומסופר וחתיך עם הליכת נונשלאנט ומזיין לי בשכל שעות שכבר בקושי החזקתי מעמד
ואז במשיכת שיער קטנה נשברתי לגמרי והתכווצתי עם כל ההרגשה הזו
ובסוף סיימתי כולי מבולגנת על ארבע...

סעמק, לאן כל זה נעלם?
כל המזימות שרקמתי...

יש אנשים שפשוט מצליחים לכוונן אותי, גם בלי להתכוון.