Deep Diving

למרות שכבר סיפרתי את מעללי אתמול בלילה רציתי גם לשפוך מעט את מעללי אתמול בערב.

כמו שכמה מכם בוודאי כבר יודעים, בשבוע האחרון אני כמעט ולא ישן.
אומנם רוב הזמן אני נהנה (כן אני נהנה גם בעבודה, לא בגלל שאני עובד אלא בעיקר כי אני גולש באינטרנט כל היום) אבל שעות השינה חסרות לי.

אתמול חזרתי הביתה אחרי שישנתי בלילה שעתיים, היום התחיל לו כרגיל, עם שלוש כוסות אספרסו כפול כפול (אין כאן טעות כתיב), מה שגרם לראש להרגיש כמו ספידי גונזלס אבל הגוף נשאר דמבו הפיל המעופף.

באמצע היום התקשרתי ל"עבודה Number 2" שלי, (מבשל בבית לילדים שברחו מהבית) ומוודא שהפעם אני לא אצטרך לרוץ לקניות באמצע הבישולים כי חסרים מרכיבים או פותחן קופסאות שמשום מה תמיד נעלם, התשובה היתה, Deep (הם ,למען האמת קוראים לי בשמי האמיתי) יש לנו הכל, "כולל פותחן"? אני מקשה ושואל, כולל פותחן מגיעה התשובה.

בורח מהעבודה בדיוק ב 17:00, אחרי שכבר עשיתי את התוכניות שלי לארוחה היומית שלהם, צ'ילי קון קרנה, בלינצ'ס ממולאים בפטריות, סלט טונה מבושל Tuna casserole וכמובן סלט חי.
תודה לכל היועצים שעזרו בבנייה והתאמה של התפריט.

עובר דרך הבית להחליף בגדים, הילדים לא אוהבים את בגדי העבודה שלי, הם טוענים שאני נראה בהם חנון, ואני מנסה להסביר להם שזה כמו החיילות בצבא שחושבות שהמדים עושים אותן שמנות, והתשובה הקבועה שלי היא "לא מתוקה שלי, זה הטוסטים שעושים אותך שמנה, לא המדים".

מגיע לילדים ומתחיל לתפעל.
נקודת כשל ראשונה שזיהיתי עוד בשלב התכנונים זה שלהכין בלינצ'ס ל 40 ילדים זה הרבה עבודה פרטנית.
בשלב א' אני מדליק את התנור מראש (כי הוא מתחמם בקצב שבלונדינית מבינה את תורת הקוונטים) ומייד ניגש לעבודה. מניח שלוש מחבתות על האש ומתחילים לתפעל.
בשלב ב' מכינים את תערובת המילוי וממלאים את הבלינצ'סים, יורדים למחסן להביא פטריות והפלא ופלא אין פטריות. בפעולת התאוששות מהירה הוחלט שהבלינצ'סים יהיו ממולאים בתערובת אננס עם גבינה ולילדים יהיה קינוח.

בשלב הזה קיבלתי את שוק חיי,
אני מתנדב במקום הזה כבר מעל שנתיים,
כמו בהרבה מקומות מהסגנון תמיד יש היררכיה,
יש במקום הזה שני בנים שהם הוותיקים (כל אחד מעל 5 שנים במקום),
אתמול שניהם יחד באו לעזור לי בעבודות המטבח.

זה היה כמו לחזור לכיתה ד' ביסודי להיות מוזמן לשבת עם ה"מקובלים" בספסל האחורי של האוטובוס.
החבר'ה עבדו ופירפרו לי את המטבח (כמובן במחיר קטן של עור תוף קרוע מה Boom Box שהם הכניסו לי למטבח).

נחזור לאוכל,
אז החלטנו למלא את הבלינצ'ס בגבינה ואננס. אני מביא מהמקררים גבינה בא לפתוח את האננס והפלא ופלא מה חסר ?... פותחן (מזל שיש Yellow לא כל כך רחוק אז גם הפעם ניצלנו בנס).

הילדים התחילו לגלגל את הבלינצ'ס ואני התפניתי להמשך הארוחה.

צ'ילי קון קרנה,
עם איך שהלך עד לרגע זה היום שלי מישהו יהיה מופתע שבביקור הקודם שלי במחסן ראיתי שגם אין שעועית ?... אז ההחלטה נפלה על אורז עם כיסוי של רוטב גרגרי חומוס בתיבול הודי שעשיתי לפני כמה שבועות והילדים מאוד אהבו.
שמתי את האורז על האש.

בינתיים הילדים מודיעים לי שנשארו עוד כמה בלינצ'ס אבל נגמרה להם התערובת. לא נורא תמיד אפשר למרוח את הכמה אחרונים בשוקולד. מורחים ומכניסים לפריזר.

בשלב הזה כשהאורז על האש והקינוח מוכן אני ניגש להכין את הרוטב.
עכשיו אני מקבל את התקף לב מספר שתיים של הערב. אחד הילדים שהייתי בטוח שלדעתו (ובטוח שגם לסיפוקי) כבר עשה מעל ומעבר חוזר, ניגש אלי ומבקש שאני אלמד אותו להכין את הרוטב. נרגש אני כותב לו את כל התהליך ונותן לו לעבוד.

סלט טונה מבושל Tuna casserole.
שירים את היד מי שמופתע מכך שאחרי שהעליתי מהמחסן את כל המרכיבים ה"יבשים" של סלט הטונה, כשהלכתי למקרר גיליתי שאין גזרים בבית (אולי הייתה מסיבת בנות בלילה, לא יודע).
סלט טונה מבושל כבר לא יהיה, אבל יש לי 10 קופסאות טונה במטבח שאין לי כח להוריד חזרה למחסן אז אפשר להכין סלט טונה רגיל.

מגיע הילד השני (מהוותיקים) ומבקש לעזור (רבאק, הילד הזה בקושי עושה תורנויות עכשיו הוא מבקש ממני לעזור) אז סבבה. צריך להכין סלט טונה, בכל זאת עוד לא נולד הילד שיסכים לקצוץ בצל, למרות שלצורך רוטב החומוסים הילד הראשון קילף וכתש ראש וחצי שום (אומנם הוא מצא לצורך זה כפפות לייטקס אבל כתש), אבל את כל שאר העבודה הוא עשה, כולל הבנה של צרכי הבית וחילק את הסלט לשתי קערות, אחת לאלו שאוכלים עם מיונז ואחת לאלו שלא.

מתקתקים ברגע סלט חי ויש לנו ארוחה.

אחד המדריכים שעבר וקלט את כל החגיגה החליט שבמקום לאכול על השולחן במטבח נוציא את החגיגה לפריסה על המרפסת.

כל הבית ערך את השולחן.
אבל את זה אני מייחס לכך שהשעה כבר הייתה 20:30 וכנראה הם כבר היו רעבים.


ה' הרי לא יכול היה לתת לי את העונג של המילה האחרונה, אז בסוף הארוחה כשהוגש הקינוח
הילדים העדיפו את הבלינצ'ס הממולאים בשוקולד שלקחו שנייה של עבודה על ה"מושקעים" עם הפירות והגבינה.


מה קרה כשכבר הגעתי הביתה מעוך יותר משום כתוש, כבר שמעתם בפוסט הקודם.
תודה רבה לכם א' וש' (הילדים שעזרו נפתחו וקיבלו).
תודה רבה בכלל לבית המקסים והגדול הזה.
תודה רבה לך נ' (עוד ילדה מהבית שכבר לפני שנה וחצי אמרה לי שהיא לא בוטחת באף אדם שהיא מכירה פחות משנה ובכלל הייתה לי כמורה נבוכים לנפשות העדינות של ילדי הבית).


שלכם עד להתמרחות הבאה,
Deep.