שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מראות מחוץ לתלם

מיומנו של גבר
לפני 12 שנים. 5 במרץ 2012 בשעה 16:54

אני פה !

לפני 17 שנים. 1 באוקטובר 2007 בשעה 15:52

כשאני מדבר את שומעת, האם את גם מקשיבה ?
האם תיסעי לאורך הדרך, שמה תרדי בתחנה הבאה ?
את רצונותיך ותשוקותיך היטב את מסתירה, למה ?
קשה למצוא, קל לאבד, האם הכל בא מאהבה ?

לפני 17 שנים. 26 בספטמבר 2007 בשעה 20:43

את שהצלחת במקום שאחרות כשלו.
נפשך וגופך מסרת וחומותיך קרסו.
את שבעניך ראיתי הכל כשהדמעות עלו.
פסעת לעולם חדש ומסתורי וחושיך ידעו.
האיש ששולט בחייך, לו הם נועדו.

לפני 17 שנים. 21 במרץ 2007 בשעה 19:43

משפט שנורה בשגגה, אל תוך האפלה.
פגע במטרה,שלא בכוונה תחילה.
ואולי עכשיו תדעי,את שיודע אני.

לפני 17 שנים. 22 בינואר 2007 בשעה 18:44

[
פעמים בחיים אנחנו לבד, בלידה ובמוות.
בשאר הזמן אנו מנסים ללא הפסק להיות בקשר.

לפני 17 שנים. 12 בדצמבר 2006 בשעה 15:57

אמא שלי הייתה אומרת :

" סשן אמיתי הוא סשן שלא כואב מבפנים "

לפני 17 שנים. 12 בדצמבר 2006 בשעה 14:53

רק עצים שמסוגלים להתכופף ברוח , לא נשברים.
חומר שנשרף לא נעלם, הוא משנה מצב צבירה.
ואני לא נעלמתי , רק לא הייתי פה.

לפני 18 שנים. 29 באוקטובר 2006 בשעה 9:24

איך יודעים שאוהבים ?
איך מרגישים שפוגעים ?
איך לומדים לוותר ?
ומתי לא למהר ?
איך הופכים מאחד לשניים ?
מתי אוחזים ידיים ?
האם לקחת זה להעניק ?
לאחוז בנשמה זה מעיק ?

לפני 18 שנים. 26 באוקטובר 2006 בשעה 19:46

For what is a man, what has he got
If not himself then he has naught
To say the things he truly feels
And not the words of one who kneels
The record shows I took the blows
And did it my way
Yas, it is my way

ותודה לפרנקי כחול העניים על העזרה.

לפני 18 שנים. 25 באוקטובר 2006 בשעה 19:45

מבעד לחלון הפתוח הוארו השמים במטחי ברקים.
אך את הסערה האמיתית ראה בעינייה.
הדמעות על לחייה היו גדולות מטיפות הגשם בחוץ.
מבעד מסך הדמעות זיהה את הרעב .
מבט כה מוכר,
מבט כה מקומם,
מבט זר ומנוכר.
הרעם חבר לזעם ואז נשלחה את השוט להביא......