באנג'י בלי חבל

יש לי חלון זמן שרק במסגרתו אני נרדמת.
רגע אחרי שהוא נסגר, הראש, בהבזק רגעי, מפסיק לחוש את כובד כוח המשיכה
המחשבה הופכת צלולה שוב, ואני, עירנית כמו אחרי שנת יופי בת שמונה שעות עם מזגן.

פעם, הייתי עושה ניסויים עם חלון השינה.
בודקת כמה פעמים אוכל לסגור אותו מבלי להרדם.
בגיל 16.5 הגעתי ל-84 שעות רצופות של עירות.
היו מכות. מישהו הצליח כל כך לעצבן אותי שהזמנתי אותו למכות.
הוא הסכים. זה נגמר בבוץ.

בגיל 29, בגלל דד ליין טפשי בעבודה, פתחתי את החלון הזה שוב.
72 שעות רצופות. גם אז זה נגמר במכות.
מכות יבשות של תאונה, התפטרות, והלקאה עצמית - סשן של כמה שנים טובות עם אגו ואלטר.

בחודש האחרון, החלון הזה נפתח בגלל כל רוח קלילה שעוברת.