באנג'י בלי חבל

סרסור אמריקאי - האחים יוז, ארה"ב 1999.


הכלבה רוצה ללכת, הכלבה חושבת שהיא עשתה את שלה. לעזזאל, לא. היא חושבת שיש לה מספיק למחר בבוקר, אבל, אתה שולח אותה חזרה. היא צריכה להפנים שלפני שלוש, ארבע, זה לא מספיק מוקדם, יום עבודה יכול להמשיך גם עד שש, שבע. היא לא קובעת מתי מספיק, ולי לא מספיק אף פעם.

איש ממוצע לא יכול להתמודד עם האשה שלו שוכבת עם גברים אחרים, הסרסור לא! זה מה שהוא רוצה! שהכלבה שלו תשכב עם כמה שיותר גברים.

החלטתי שאני אתחתן עם הזונה שאחרונה שתשאר, אז בסוף, נשארה אחת. זה לקח עשרים שנה. היום יש לנו ילדה ואני מרובע! אני מר מרובע! (הראיון מתקיים ברכב עם בצבע זהב, גג נפתח בצבע ורוד, האיש לבוש בשחור, תכשיטי זהב, אבזם יהלומים וקרחת בוהקת)

אתה משקר קצת, אתה מספר שאולי תצטרך להתפשט, לשים לו גומי ולעשות לו ביד, מתי שהוא, יכנס זין לכוס הזה, הכוס הזה הוא כוס למכירה!

סרסור מתעניין בשלושה דברים: האקשן של הכלבה, מסלול נקי, להגיע לכלבה הבאה במסלול

הן יכולות להיות חברות, לדבר איתן, להקשיב להן, לעזור, אבל, לאהוב, זה לאפשר לה להציב דרישות.

יש סרסורים שנותנים לכלבות שלהם יום חופש. יש סרסורים שנותנים להן חצי מהכסף. יש סרסורים שנותנים להן להחליט! אני דורש 100%. מישהי ביקשה לא לעבוד ביום האם. אמרתי לה- למה? יש לה תינוק. אז מה אם יש לך תינוק! יש לך סרסור שצריך לשלם לו! והסרסור הזה אוהב כסף!

יש חברים שמנסים לסרסר את האשה שלהם, זה הסיפור הכי ישן בספר. החבר מתחיל איתה, מחמיא, יוצא, מבלה. החבר מפוטר מהעבודה ויש לו חובות, החבר אומלל, החבר מבקש כטובה שתצא עם חבר שלו שיכסה את החוב, החוב מכוסה. חתונה? עבודה? מה פתאום!

בחודש הראשון, אתה צמוד אליהן, הן לא יציבות, חושבות ללכת, חושבות שהן לא מסוגלות. אחרי חודש, היא כבר יציבה, אין לה מחשבות שהיא לא מסוגלת.

יש מחסות, מקלטי נוער, ילדי רחוב. כל מה שצריך זה למצוא מישהי שרוצה סמים, אבא, אהבה, מסגרת, מגן וגם להתקדם בחיים.

(סרט מעניין. בהעדר מינוח אחר כרגע)

כאן בכלוב, לסרסר מישהי, זו תוצאה של פנטזיה נשית, פנטזית החפצה, בקשה של הסאבית, מתיחת גבולות, לקרוא לה 'הכלבה שלי', 'הזונה שלי', לדעת שיש שליטה על גופה של מישהי אולי על נשמתה (לגבי האחרון אני בספק רציני, עניינים של כיווני שליטה...).


ואני לא מצליחה להפסיק לתהות.
במקרה וזה לא תסריט. במקרה וזו המציאות.
מי ישבר קודם? השולטים או אולי הנשלטות?
ויותר מזה, האם לאור המציאות, זו עדיין פנטזיה סקסית/חיובית?