קראתי עכשיו בבלוג ה"ישן" שלי זה שהתחיל בגלל יום רע במיוחד בפברואר, אז עוד הייתי כותבת באנגלית פחדתי ובחרתי באנגלית מתוך ההרגל אחרי שנים בחו"ל אנגלית באה לי בקלות, וזאת חוויה מעניינת לקרוא דברים שכתבתי לפני כמה חודשים שמרגישים כמו לפני שנים.
התקדמתי המון מאז, עברתי המון מאז למדתי על עצמי ועל החיים המון. כיף להסתכל אחורה ולראות שתמיד ניתן להפתיע את עצמנו וכשזה לטובה זה בכלל נפלא..
האיש קרא הבוקר בפעם הראשונה את מה שכתבתי בגרסה הערוכה והמוצלחת יותר, התעוררתי לתחושת פטמותי נצבטות על ידו ואז הוא החמיא לי על מה שכתבתי(!)
הייה לי מאוד חשוב לשמוע ממנו מה הוא חושב מכיוון שזו הפעם שאני כותבת בעברית והוא בדרכו מתפרנס מן המילה הכתובה. חששתי מן התגובה שלו גם בגלל התוכן מכיוון שייש לו חלק גדול בתוכן וגם מביקורת עניינית ככל שתהייה על הסגנון מכיוון שכתבתי על חוויה מאוד אישית ואני עדיין לא בטוחה בסגנון ובדרך..
לשמחתי הרבה הוא מאוד אהב את מה שכתבתי וכך הבוקר שלי התחיל פשוט נפלא גם אם אני חייבת להתוודות שייש בי חשש שלא אוכל לשוב ולהצליח לכתוב כך
אני מניחה שזה יבוא לי בהמשך הביטחון כמו בכל חוויותי האחרונות.
אולי סשן נוסף בדאנג'ן יוכל לעזור..
אני רוצה עוד סשן כזה או יותר מזה, אם החשש הקל שמסתתר בתחתית הבטן מאותו סשן אני יודעת שבסופו של דבר הרגע יגיע ואני אזהר שוב כמו מקודם..
אולי אפילו יפנקו אותי היום בלילה כשהוא ישוב אליי בערב, אמר שאולי נוכל להמשיך את הסשן מהבוקר..
זה שהבטיח כי הוא מתנתו לי על כך שגרמתי לו גאווה.
אני מאושרת!
לפני 18 שנים. 26 ביולי 2006 בשעה 13:59