.. של שליחת קורות חיים.. הייתי רוצה שזה יהייה סשן קצת יותר נוקב אבל האיש לא בבית אין לי מושג ת'אמת איפה הוא.. אני לבד בבית עם הכלבה והמקפיא שמצפצף ללא סיבה, מופתעת ולא מופתעת מלמצוא אוזן קשבת אצל בחור שלמד איתי באותו תיכון ומקיבוץ שכן..
למרות שאז לא ממש דיברנו אז שנינו היינו עופות מוזרים כל אחד בנישה שלו..
פה הכרנו שוב ופה יש על מה לדבר עם המרחק של הזמן והמרחק שלי מאותו קיבוץ שאלין לא אחזור יותר.
ערב חג ואני לבד בבית לא יודעת איפה האיש מסתובב ולא בא לי לבדוק. אנחנו עדיין בתקופה סוערת ונדמה שבלתי נגמרת. אני לא זוכרת מתי ישנו יחד ואין בינינו כלום חוץ משיחות קשות ומתח שחלקו נובע מהבועה שסגרתי את עצמי בתוכה. מנסה למנוע מהמערבולת לכרוך אותי בתוכה. עדיין מובטלת ומאוד מתוסכלת גם אישית גם מינית גם בכלל..
רוצה שיעברו כבר החגים האלו רוצה עבודה לא לגמרי מעפנה ורןצה שהלימודים כבר יתחילו..
יש לי כבר רעיון לנושא לקורס קולקצייה יודעת מה אני רוצה לעשות בקורס ויש לי איזה פרוייקט לסיים לפניי תחילת הלימודים
אני אמורה להביא את "כל" התכשיטים שיצרתי בזמן החופש(3 חודשים בערך) ועדיין לא עשיתי כלום ואין לי סיבות רק תירוצים.. מתוסכלת כבר אמרתי?
אז יש לי פרוייקט לגמור השבוע ואני מקווה מאוד שאני אצליח לסיים אותו בזמן לשיעור
לא רוצה להגיע לשיעור בלי כלום..
לפני 18 שנים. 6 באוקטובר 2006 בשעה 17:31