והיא עולה לגג

רק זכרונות
(לזכר סבתי ז"ל)

מדי פעם נדקרת
בחוד זיכרון עיקש
שהלכת לך סבתא
ואותך לא אראה לעולם.
מדי זכרונות
אז תעלנה הדמעות,
לא אחדל עד שהן תספרנה
את שבעיני גדול הזכרונות.

הוכרחתי להסתפק בחלומות
בחלומות העבר אודותייך,
לא עוד אשמח לך לעזור
לא עוד ארוץ לחבקך.
נותר לי רק ללטף מצבתך,
לקרוא את המילים החקוקות,
לבקש סליחתך על זדונות,
לקום וללכת ברגליים כושלות.