עקב של מי?

בוא הנה! היא אומרת לי, אני מדדה עליה, מגיע אם האף עד הרגל שלה אבל לא נוגע, היא מלטפת לי את הראש, ואז ואני מרגיש את הקולר מתהדק על הצאור, היא מתחילה ללכת עד שאני מרגיש את הקולר מושך אותי ואני הולך אחריה, אנחנו מגיעים לקערה שלי, שב! היא מצווה, אני מתישב אני כבר יודע שהיא לא תיתן לי אוכל עד שאני לא אשב, זה תמיד אותו הדבר מאז שאני זוכר אותה,
אני מסיים את כל האוכל היא מסתכלת עלי וניראת מרוצה, אני גם מרוצה, אבל עכשיו אני צריך להשתין ואני יודע שאסור לי בבית, בפעם הראשונה שעשיתי היא הרביצה לי, אז אני מגיע לדלת ועושה את הקול הזה שאני צריך לצאת, היא מסתכלת עלי אבל לא פותחת, היא הולכת למטבח לוחצת על הקומקום, לא עכשיו אני חושב, אני ממש חייב, אני עושה שוב את הקול הזה והיא נותנת לי מבט של עוד שניה אתה חוטף ממני, אני נשכב על הריצפה ומחכה, היא מכינה לעצמה קפה ויושבת מדליקה סיגריה שחטה שלוק שלוק שחטה, ממש כמו מכונה,מסיימת, קמה תופסת את הרצועה פותחת את הדלת, אנחנו יוצאים החוצה, ככה כמו שאנחנו לתוך הרחוב, בהתחלה היה לי קשה אם כל האנשים אבל עכשיו זה כבר לא מפריע לי, היא לוקחת אותי לעץ הקרוב, יאללה היא אומרת רצית לצאת נכון? תעשה מה שאתה צריך, אני מגיע לעץ משתין מרגיש את ההקלה, מרגיש קל, ויש לי מרץ, אני מסתכל עליה ומחייך, היא אדישה, בוא אומרת ונותנת לי משיכה ברצועה, אנחנו חוזרים הביתה,
היא חוזרת לספה שלה, פותחת טלויזיה ואני על הריצפה ליד הרגלים שלה, אני אוהב להיות פה, מרגיש נוח כזה, הריצפה שנוגעת לי בגוף קרה אבל אחרי כמה שניות זה לא מפריע,
ביום שהיא מצאה אותי היה לנו ממש קשה, עשיתי לה מלא בעיות, לא ידעתי שאני עושה בעיות, היום אני יודע שעשיתי טעויות, היום אנחנו כבר יודעים מה כל אחד צריך, וכבר אין מכות ועונשים, פעם היא הוציאה אותי מהבית באמצע הלילה בגשם בגלל שעשיתי לה רעש הפרעתי לה לישון,
דפיקות בדלת, היא קמה מגיע לדלת, מי זה? שואלת, אני לא שומע את התשובה, שומע את המפתח מסתובב, הדלת נפתחת, היי, מה שלומך?, נשיקה, ואז היא חוזרת ניראת כל כך יותר ערנית מליפני דקה, בוא שב, רוצה לשתות?, כן תעשי קפה, אחד סוכר תודה, הוא מתישב במקום שהיא ישבה, אני מרים את הראש, מסתכל עליו, שלום חמוד הוא אומר לי ומלטף לי את הראש, איך קוראים לו הוא שואל, LUCKY היא אומרת, מצאתי אותו יום אחד בצד של הכביש ממש במזל, זה קצת רייצ' בק לא? הוא שואל