אני לא יכולה בלעדייך, ואני לא יכולה להיות איתך, אי פעם, יותר. אנחנו נפגשים לרגעים חטופים, מזדיינים, מתנשקים, מתחבקים, ישנים יחד ולא מרפים אחד מהשני, ובכל זאת, אנחנו לעולם, אבל לעולם לא נהיה שוב יחד. אני שונאת את העולם הזה.
איך שהוא משכיב אותי בכוח על המיטה, תופס את הפנים שלי ביד חזקה ומנשק בלי שנשאר לי אוויר לנשימה. את הידיים שלי משכיב לאחור, שלא אתנועע, ומועך את השדיים שלי ונושך. מספינק את פנים הירכיים שלי ואת השפתיים התחתונות, ולא שואל אם מותר לו לסטור לי, ככה, ישר על הפנים שלי - פשוט עושה, ואני נמסה ומרשה למרות שלא אוהבת, רק כי זה הוא. שולט בי, מזיז אותי כך וכך לאיזו תנוחה שרק רוצה ועושה בי שפטים. חומס את תוכי בחדירה שלו, מטריף אותי עם הנוכחות שלו שכל כולה עכשיו בתוכי, פנימה והחוצה, עד ששנינו גומרים יחד. ואז שוב, והתשוקה הזו רק גוברת.
אתה הבעלים של הגוף שלי, של הלב שלי, ואתה לא יודע את זה בכלל.
אני שייכת לך בלי שאני רוצה בכלל, ואין לי שליטה על כך.
מגדלנה
לפני 16 שנים. 12 באפריל 2008 בשעה 13:59
