קמתי הבוקר (טכנית - אתמול) אחרי קצת פחות מ-3 או 4 שעות שינה, ויצאתי לכיוון תל-אביב.
נפגשתי איתו (פוסט למטה, ותבינו), ולטעמי היה מקסים. קודם כל, דיאלוג מרתק, מה שיצר שיחה נעימה. הפנים נעמו לי, מאד. החיוך, בייחוד - שלא ממעט להופיע על פניו. אוהבת שולטים שלא מפחדים להיראות אנושיים. ולאט, אחרי שעתיים בבית קפה המשכנו אליו לדירה להמשיך את השיחה בלי החום הכבד ששרר בחוץ.
היה משעשע מאד אחרי שעה שעתיים, כשתוך כדי הדיאלוג ניעורו בי הרבה מאד רגשות בעקבות דברים שהוא העלה. וזה היה מאד, מאד מעניין לחוות אותם, פיזית - כשהוא היסב את תשומת לבי לדברים מסוימים שאני מעוניינת להגיע אליהם כנשלטת, או, כאישה.
החלטתי ללכת עם הלב היום, ולנסות ליהנות כמה שיותר מהחוויה שהוא הציע לי. ואז, אחרי שפרקתי את התיק שלי לפניו (אקט כל כך פשוט, לכאורה, אבל כל כך מאתגר), ושעה ארוכה נאלצתי להסביר על הפריטים שהוא מכיל - קרו עוד כמה דברים 😉
דברים, שאני מעדיפה בשלב זה של הכירותינו לשמור ביני ובינו, ולו מכיוון שיש עוד חלק שלישי של אוגוסט שמחכה לפרסום, ואין לי כוונה לרייר אתכם מול המסך במה שקרה היום לפני שאפרסם את החלק השלישי, והאחרון.
תוכלו להתאפק? 😄
מגדלנה
לפני 16 שנים. 28 במאי 2008 בשעה 22:46
