לפני 15 שנים. 20 ביולי 2009 בשעה 4:00
עבר שבוע מאז שהיא הורדמה. המשכתי לחיות, אבל עם ריק ענקי בלב שאני לא מצליחה למלא בשום צורה ואופן. כמה היא חסרה לי... כל כך התרגלתי להתעצבן על השטויות הקטנות שלה, או לעבור דרך הסלון, לקלוט את המבט הקטן שלה ולהפסיק הכל רק כדי למעוך אותה חזק ולהסניף אותה. היא באמת היתה הניצוץ שלי, משהו שהחזיק אותי קצת יותר שפויה בבית הזה.
עכשיו אפילו אותה אין לי. אז בשביל מה להשאר פה? מצד שני, אין לאן ללכת. וזה נראה כל כך רחוק, רחוק מידי.
אין לי כוח להתמודד עם כל זה עכשיו. הלוואי והיו לי אנשים סביבי שהיו מבינים שמילה טובה זה לא העזרה שאני צריכה.
אין לי כוח.
מגדלנה