שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מגדלנה

כ??י א?ל-א?ש??ר ת??ל?כ?י א?ל?ך?, ו?ב?א?ש??ר ת??ל?ינ?י א?ל?ין--ע?מ??ך? ע?מ??י,
ו?אל?ה?י?ך? א?ל?ה?י. ב??א?ש??ר ת??מו?ת?י א?מו?ת, ו?ש??ם א?ק??ב?ר;
כ??ה י?ע?ש??ה י?הו?ה ל?י, ו?כ?ה יו?ס?יף--כ??י ה?מ??ו?ת, י?פ?ר?יד ב??ינ?י ו?ב?ינ?ך?.

או בפשטות--תנו לי צומי.
לפני 17 שנים. 26 בספטמבר 2006 בשעה 15:51

למה אצלי תמיד אחרי נפילה, באה נפילה עמוקה יותר וכואבת יותר?
אני צריכה לצאת מהבית, לעבור לגור לבד והרחק מהמקום הלא בריא הזה שאני קוראת לו בית. חייבת עבודה, משהו שיאפשר לי לממן דירה - מצידי רק עם מזרון, חשמל ומים זורמים. רק לצאת מפה כבר, לצאת. הנפש שלי מתעייפת מהמאבקי כוח הבלתי אפשריים הללו עם האדם הזה שמתכנה "אבא" עבורי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י