הלילה סתווי וצונן. הזמנתי אותה אליי להפיג את השעמום. היא כל כך נשית, ושופעת, והיכן שהיא נכנסת כמו מין שובל ריח טהור ונשי סובב סביבה ואחריה. היא כל מה שהייתי רוצה להיות ואיני יכולה. היא נכנסת לחדר שלי ומדביקה לשפתיי נשיקה תמימה ועמוקה, מחייכת אליי ושואלת לשלומי - וכל מה שבא לי כרגע הוא לטבוע בין הקימורים שלה ולהתייפח.
לבקשתה אני מכבה את האור ופותחת את התריס לחלוטין - שהאוויר הטוב הזה ייכנס - שתינו לוגמות תה ומשוחחות על הכל ולעומת זאת על כלום.
אני צריכה לנשק אותה.
מדביקה לשפתיים הבשרניות שלה את אלו שלי ודוחפת לשון רטובה לפיה, מעבירה את ידי בשיערה האדמוני וריח השמפו שלה מתפזר באוויר, תואם לריח הגוף שלה, המבושם תמיד וכל כך, כל כך ממכר. היא תוהה למה עשיתי את זה, ואני שואלת אותה למה לא התנגדה, באין מענה אנו שבות להתנשק בחשכה וניתקות אחת מהשניה רק כשהאוויר חדל מלהיכנס בריאותינו.
בדממה שתינו ממשיכות ללגום מהתה כאילו כלום לא קרה אך לפני שניה בינינו, אם כי ניתן להבחין במתח מסוים בין שתי החברות הטובות שעד היום כל שחלקו ביניהן היו נשיקות חברותיות ולא מיניות לחלוטין.
קר לי, אני רוצה לחבק אותה.
אני שוברת את השתיקה ומספרת לה על הבעיות שלי, אלו שלאחרונה פוקדות אותי כמו הייתי מקוללת על ידי מישהו. היא מהנהנת בהבנה, מניחה יד מטופחת על ידי המנסה להראות כשלה כל כך, לוחצת את אצבעותיי בכף ידה כנותנת לי אישור להמשיך לדבר, לא להפסיק את שטף הדיבור ואני פורצת בבכי. והיא לוחצת אותי על קימורי החזה שלה, תוך כדי שאני לופתת את האגן שלה, העגלגל, בזרועותיי ומחבקת אותה חזרה.
ולחשוב שעד לפני כמה שעות כל מה שכמהתי אליו היה חיבוק גברי, ועכשיו הנה אני בזרועותיה של חברתי הטובה - נאהבת כמו שלא נאהבתי על ידי גבר זמן רב, רב מידי, כבר איני זוכרת כמה זמן עבר.
אני מבקשת ברצינות להתעלס איתה.
והיא כל כך מבולבלת. יודעת שהיא רוצה לאהוב אותי יותר מחברה אבל יש לה חבר, וגם כך כבר הגזמנו בנשיקה ההיא - הנפלאה כל כך, לפני כמה דקות. אני מביטה בעיניים הכחולות שלה באלו שלי ומאשרת לה במבט חם. בשקט מופתי היא מורידה את החולצה שלה, מכנסיה, לוקחת אויר ומורידה גם את תחתוניה וחזיתה - וניגשת להפשיט את אלו שלי. שפתיי שבות לטעום את שלה והלב שלי מחסיר פעימה כשהיד העדינה שלה מתחילה להפשיט אותי מהחזייה, יודעת שהגוף שלי לעולם לא ישתווה לשלה, יצירת האומנות.
כעת שתינו עירומות בחשכת החדר עליה אני כל כך מודה, מחובקות במיטה - רגליי סובבות את שלה, ערוותי המגולחת למשעי על זו שלה הפרועה והסבוכה מתחככת וחשה את רטיבותה המתגברת.
רק לטעום אותה כבר.
ידי מלטפת את החזה המושלם, העומד שלה, ממוללת את פטמתה הקטנה, הורודה בעוד שפתיי חוקרות את צווארה, מוצצות אותו ואפי מסניף את ריח הבושם הפרחוני שלה. הנשימות שלה מתגברות כשפתיי יורדות לחזה, מנשקות ומלקקות את פטמותיה ויורדות לעבר בטנה, טועמות מזיעה קרה שהחלה מבצבצת בין קפלי בטנה ורגליה בעוד אצבע עדינה מפסקת את שפתיה התחתונות - מרגישות את רטיבותו וחומו של הכוס העדין שלה שלא ידע עד היום מגע אישה.
היא קופצת למגע האצבע - כמעט אוסרת עליי לגעת בה שם אבל טוב לה, היא נרגעת. מוציאה את אצבעי מערוותה ומעבירה ציפורן חדה על שפתיה החיצוניות, מחדירה לבסוף שוב את אצבעי ומעסה את דגדגנה בתנועות מעגליות מענגות.
ועכשיו סוף-סוף לטעום אותה.
בעדינות אני מפסקת את רגליה יותר, באצבעותיי חודרת לעומקה ומפסקת את שפתיה לחלוטין - לשוני סוף-סוף מתאחדת עם טעמה המתקתק של חברתי, זו שכמיהתי אליה לא ידעה את נפשה מכאב כל תקופת התיכון. אני מלקקת בעדינות את הצטברות הנוזלים הקלה שנקוותה בין רגליה, ושומעת אותה נאנקת מהתפעלות ועונג. שולחת מבט חטוף אל פניה המושלמות - רואה אותן מתעוותות ומאבדות מיופיין ולעומת זאת יפות יותר ממה שאי פעם ראיתי אותן.
אני מוציאה בעדינות את אצבעותיי ומנקה אותן בפי ממיציה, מלווה את הפעולה בקולות עונג על טעמה המשובח והמתוק של חברתי שעתה היא כבר אהובתי. לשוני עמוק בתוכה ואצבעותיי מעסות את דגדגנה שוב ושוב, בעוד היא מתפתלת ולוחצת עצמה עוד ועוד על פניי כנשימותיה מתחזקות ומתגברות בבית החזה שלה, שעולה ויורד ומשווה לשדיה היפהפיים מראה תפוח וגדול הרבה יותר ממה שהם.
פתאום שוטף את פניי, לשוני, אפי, זרם של גמירה נשית רטובה ונפלאה ואני מלקקת אותו בתאווה מבין רגליה ומפניי. ראשי מורם מלמטה, והיא סמוקה ומבוישת ומצד שני כל כך מדושנת עונג ויפיפיה. היא נשכבת על צידה ומתנשמת בכבדות. אני קמה ומתיישבת לצידה, נושקת לה בפי מלא טעמה ומלטפת את ראשה תוך כדי שהיא נרדמת, עדיין המומה ומתנשמת.
אני קמה אל החלון הפתוח לרווחה - נותנת לרוח הקרה לצנן את גופי הלוהט. מביטה בה. היא יפה, שוכבת על המיטה - רק אור הירח מאיר את קימוריה הנשיים, עורה הבהיר מידי נדמה כחול במעט האור הלילי שנכנס לחדר השינה.
אהובתי הלא חוקית.
לפני 18 שנים. 4 באוקטובר 2006 בשעה 2:39
