לפני 18 שנים. 9 באוקטובר 2006 בשעה 20:34
לבד, והפעם התחושה הזו גוברת כשלאחי החורג מגיעים חברים ואני לבדי. נראה לי שאת הלילה אבלה עם "צופן דה וינצ'י" המזוויע [איך, איך לעזאזל הספר המשעמם הזה הפך לרב מכר?], חפיסת סיגריות וייגר ואשב לי במרפסת, בקור ואקרא עד אור הבוקר. תחושת הלבד רק תתחדד, אבל לפחות הירח, הכוכבים והרוח יארחו לי חברה.
מגדלנה
